סי' תקכ"ט ס"ו
ויש בחול המועד מה שאין בראש השנה, והוא שכל שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג וכן ביו"ט של עצרת חייב אדם להיות שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים אליו. ושמחה זו היא מצות עשה מן התורה, שנאמר ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך וגו'.
אין זה סותר למ"ש רבנו לקמן סי' תקצ"ז ס"א דמצוה לאכול ולשתות ולשמוח בר"ה1, כי ביו"ט וחוה"מ כתב רבנו שחייב אדם להיות שמח וכו' ושמחה זו היא מצות עשה מן התורה, משא"כ השמחה דר"ה אינה בגדר חיוב ואינה מ"ע מה"ת. ועיין במ"ש לקמן סי' תקפ"ב ס"י.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור