סי' תקפ"ו ס"י ואילך
דיבק שברי שופר זה עם זה ועשה מהם שופר אחד שלם פסול, לפי שאין זה קרוי שופר. ואפילו יש בשבר שכנגד פיו שיעור שופר שלם מכל צדדיו, אעפ"כ הוא נפסל מחמת השברים הנוספים על שבר זה, שהקול יוצא דרך שם, והתורה אמרה קול היוצא משופר אחד ולא היוצא משני שופרות.
וכן מטעם זה אם הוסיף כל שהוא על אורך השופר שלם בענין שהקול יוצא דרך התוספת ההיא, בין שהתוספת ממין השופר בין שאינו ממין השופר, בין שהוסיף בצד הקצר בין שהוסיף בצד הרחב, פסול מטעם שנתבאר.
אין להקשות מאי שני שופרות איכא כשהוסיף שלא ממין השופר (ובמ"מ וציונים הקשה כן לקמן סי"ז, ואיני יודע אמאי ניחא ליה כאן), כי פשיטא שאין הכוונה בלשון ב' שופרות לכל גדרי שופר, אלא לב' שפופרות מאיזה מין שיהיה1.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור