רוח ונפש וכלול מג' מדריגות דאמ"ר שבבחי' בי"ע מאין ליש והיינו להיות ששרש מקור חוצבם אינו רק מבחי' רוח הבל דיבור העליון שכלול מג' מדריגות דאמ"ר כידוע. והנה מבואר למעלה שבחי' הבל קול הדיבור נק' קלא דמשתמע והוא בחי' קול מורגש ומורכב מאמ"ר גשמיי' ושרשם בבחי' אמ"ר הבל החיצון דלב דז"א שזהו בחי' יחוד יעקב ורחל כנ"ל באריכות. וביאור הדברים ידוע שהנברא יש מאין אעפ"י ששרש מקור חוצבו אינו בא רק מבחי' הבל האותיות שנק' דומם מ"מ באותיות הללו יש בחי' הארת השכל וגם כלול בהן בחי' מדות כו' והנה זה השכל שנשמע בקול הדיבור שכולל מדות חג"ת נק' אמ"ר רוחני לגבי הרכבת אמ"ר גשמיי' שבקול גשמי שבאותיות הדיבור וכידוע שיש בדיבור חומר וצורה חומר הדיבור אמ"ר גשמי וצורה הוא השכל שבדיבור ומב' מדריגות הללו כלול גם הנברא בחומר וצורה כמו המלאכים שכלולי' מאש ומים ורוח בחומר שלהם והצורה שהוא השגה שלהן שרשו מחכ' שבדיבור העליון (וכמ"ש במ"א באריכות בתירוץ ב' מקראות הסותרים דכתי' בדבר ה' כו' וכתי' כולם בחכ' עשית כל אשר חפץ כו') ונק' התכללות המדות בשכל שבדיבור בשם אמ"ר רוחני כמו ויאמר אלקי' יהי אור אותיות הללו יהי אור יש בהן חומר וצורה והוא אמ"ר גשמי ואמ"ר רוחני שהוא בחי' החכ' שבמאמר זה יהי' אור ונק' מאמר סתום ומאמר פתוח כו' כי בחי' אור החכ' והשכל שמלובש באותיות הללו יהי אור הוא ע"י התלבשות מח' שבמאמר זה ונק' מח' שכל זה בשם מאמר סתום כי סתום ונעלם באותיות הללו ואותיו' הללו נקראו מאמר פתוח וזהו ההפרש בין עלמין דאתכסיי' לעלמין דאתגליין בכלל כי גם בדיבור העליון יש בחי' מח' והוא עולם הבריאה שנתהווה מבחי' אותיות מח' הנעלם וע"כ נק' עלמא דאתכסיי' כידוע בפי' ברוך ה' מן העולם ועד העולם מעלמא דאתכסיי' לעלמא דאתגליי' כו' ואמנם מח' זו נק' מח' שבדיבור דוקא שנק' אמ"ר רוחני שבדיבור שמאותיות מח' הללו נבראו מלאכים דבריאה יש מאין ממש ונק' העלם לגבי המלאכים בעולם היצי' שנתהווה מאותיו' הדיבור ממש שהוא בבחי' יצירה הנק' עלמא דאתגלי' ובחי' אותיות הדיבור נק' מקור והעלם לגבי מלאכי' דעשי' שכלולי' ג"כ מאמ"ר רוחני וגשמי חומר וצורה כו' (עד הגלגל הגשמי חומר שלו מחומר אותיות הדיבור שבא לבחי' מעשה שהוא מל' דעשי' וצורה שלו מבחי' אמ"ר רוחני דחכ' שבדיבור בכלל וז"ש כולם בחכ' עשית כמ"ש במ"א) ומ"ש בזוהר דאימא מקננא בכורסיי' שהוא עולם הבריאה וז"א ביצי' כו' היינו התפשטות והתלבשות אור הבינה שהוא ירידות אור השכל שבמח' שבדיבור הנ"ל וז"א הוא בחי' המדות שבדיבור כו' וד"ל. והנה ידוע דעיקר אמירה בלב הוא כמו ההוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור