דעשי' בגופי' משתעי' להשיג גם בהיותר נסתר ומופלא מהכל כמו בפרצופי' א"א וע"י וא"ק ולמעלה מעלה כו' שהרי אין שרש שרשם מגיע רק בבחי' אותיו' המחו"ד העליון דזו"נ ואו"א ולא למעלה מהן כלל וגם זה בירידת והתלבשות בקול ודיבור בחי' יחוד יעקב ורחל כנ"ל וגם מטעם זה יפלא על הגלות נגלות האור באצי' מהעלם העצמו' שנק' סדכ"ס כו' ואם נאמר לתרץ קושי' זאת משום דבשבת הוא עליות העולמות ועשי' נכלל ביצי' עד בריאה באצי' כו' לא הי' ביכולת במלאכי' ונשמו' דעשי' להשיג רק בבחי' היצי' ולא למעלה מזה וכן מיצי' בבריאה ולא באצי' כו' והגילוי הוא מאור העצמי' באבי"ע עד נשמו' שבגופי' כו' ועוד שהרי אין אמ"ר שהוא בהעלם ולא בגילוי ואיך משתעי כאלו אתגליי' כו' ועוד שגם לתירוץ זה לא הי' מהראוי להיות רק בשבת שאז עליות העולמות ולמה משתעי ב"נ גם בימות החול כידוע. אך התירוץ המספיק לכ"ז הוא במ"ש במאמר הזה דאע"ג דאינון טמירין עילאי' כו' נגידו ומשיכו דלהון אתמשיך ונגיד לתתא ובגין ההוא משיכו אית להון מהימנותא שלימתא וב"נ משתעי כו' באינון דרגין עילאין כאלו אתגליין כו'. וביאור הדברים הנה יש להקדים ענין א' בפי' חכ' אדם תאיר פניו כו' שיש ב' בחי' סיבות לבחי' גילוי כל העלם א' מצד עצמו כמו כח המשכיל הנעלם שבא לידי גילוי אור שכל וסברא אך מזה לא נמצא הארת פנים כלל רק כאשר השכל עמוק בהעלם שבלתי יוכל לבוא לידי גילוי לעולם כמו הנק' שכל הנעלם מכל רעיון ונק' מופלא באמת וכש"כ טמירין עילאין דלא אתידעין לעלמי' וההעלם הזה בא לידי גילוי אז יאיר אור הפנים בנשמות וכמו ר"א מצא תוספתא חדתא ונהרין אנפוהי כנראה בחוש דכל מי שמגלה מכח הנעלם שלעולם לא הי' מתגלה יאירו אור פניו בבחינת אור שלמעלה מגופו של אור השכל הזה שבא לידי גילוי שנק' גם הוא אור לפי שאינו רק גילוי אור שכבר יצא מתוך ההעלם אבל לראות האור בתוך העלם החכ' עצמו ה"ז כמו שרואה בתוך החושך שצ"ל האור גדול מאד ובתכלית הבהירות והבהקה עד שנגלה לפניו כל מצפון היותר נעלם ועד"מ חכם הרואה את הנולד ועתיד להיות מופלא ונעלם מהשגת אדם ואותו דבר העתיד להיות הנעלם מעין כל הוא רואה בעין שכלו זהו הנק' אור שנגלה לפניו כל מצפון וכמו"כ הערמה שהוא רק העלם דבר להעלים ולהסתיר בכמה מיני העלמות עד שאינו נראה לכל חכם רק לגבי אור החכ' שנגלה לפניו כל העלם יראה ויכיר מיד ויגלה מצפוני כל העלמי ערמה כמו יעקב עם לבן הארמי אובד אבי שנגלה לפניו כל ערמות לבן (אך יעקב אמר אחיו אנכי ברמאות שבערמה דוקא הערים לערמומי' לבן עד שערמומי' לבן לא השיגו שהעלי' ממנו בהעלם יותר וכמ"ש אני חכ' שכנתי ערמה שיש בכח
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור