שם ס"ו
יש אומרים שכל כסות של ד' כנפות אע"פ שאין בה עיטוף חייבת בציצית וכו', ואף בימיהם לא היו מתעטפים כעטיפת הישמעאלים, אלא כדרך בני אדם שמתעטפין בכסותם ועוסקין במלאכתם פעם בכיסוי הראש ופעם בגילוי הראש, לכן אף אנחנו אף שאנו מברכין להתעטף בציצית אין אנו צריכין יותר. והלכה כסברא הב'.
צ"ע מה שהשמיט רבנו מ"ש המחבר בשו"ע (ומקורו בטור) דנכון שיכסה ראשו בטלית, וי"ל דהיינו עפמ"ש המג"א סק"ג דהיינו דוקא בנשוי והוא ת"ח.
ולכאורה היה מקום לומר דהיינו משום דס"ל לרבנו דבלא"ה אסור לילך בגילוי הראש אפילו בלא טלית כמבואר במהדו"ב סוס"ב שבזה"ז הוא איסור גמור. ואף שבמהדו"ק ס"ב ס"ז לא הזכיר איסור אלא לענין הליכה יותר מד' אמות, אמנם עיין בפס"ד להצ"צ סי' ב' דנראה מדבריו שלזמן רב אסור אפילו בלא הילוך ד"א אף בלא דברי רבנו במהדו"ב, ואולי מטעם זה השמיטו רבנו.
אבל עיין הב"י ובט"ז סק"ג בפירוש דברי הטור, דלפירושם לא מיירי הכא באיסור גילוי הראש גרידא (וקצת משמע כן גם מדברי המג"א), אלא להב"י אתא למימר דמצוה מן המובחר לכסות ראשו בטלית דוקא אף שהוא מכוסה בלא"ה, ולהט"ז אתא למימר דאף בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי הראש. ומ"ש בביאורי הגר"א דבא לשלול גילוי הראש ממש דגם זה מדינא מותר, עיין בצ"צ שם שדחה דבריו בשתי ידים. ועצ"ע.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור