אגרת ג'תשכו

ב"ה, י"ט מנ"א, תשט"ו

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מט"ו מנ"א, בו כותב אשר רוצה להתכתב בענינים הנוגעים לאחינו הדתיים בכלל ולמוסודת חב"ד אנ"ש והתמימים שי' בפרט, אלא שמבקש הסכמה.

הנה מובן שאין צריך בזה להסכמה וכידוע פסק תורתנו הק' תורת חיים אשר כל מי שיש בידו להועיל באיזה ענין של תורה ומצות חוב וזכות קדוש עליו לעשות זה, כי כל ישראל ערבים זה בזה, והבאת תועלת אפשר בכמה אופנים, ומהם מה שנאמר ותשועה ברוב יועץ שהוא כלל גדול בהנהגת אדם...

לפלא שאינו מזכיר דבר ע"ד שיעוריו בתורת הנגלה ושעוריו בתורת החסידות ועסקנותו בכרם חב"ד, כי זה כל האדם וכמ"ש את האלקים ירא ואת מצותיו שמור גו', וע"ז מסרו נפשם רבותינו הק' לנטוע זה בתוך החסידים והשייכים אליהם ושעל ידם תגיע הנהגה זו לכל ישראל ובפרט שכותב שהי' תלמיד בתומכי תמימים, והרי ידוע פתגם רבנו הזקן אשר למדן אין פרושו שהי' זמן שלמד וכו' והוא הדין לתואר חסיד שאין פירושו שהי' זמן שהי' חסיד ואין לו להקדש אלא מקומו וזמנו.

בודאי יודע משלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר בחומש תהלים ותניא הידועים ועכ"פ ישמור אותם מכאן ולהבא.

בברכה.

למדן: ראה גם לעיל ח"ז אגרת א'תתקכט.