שם ס"ג
כל ברכות המצוות צריך להיות מעומד, חוץ מברכת השחיטה והפרשת חלה שאינן מצוה כל כך, שאינו עושה אלא לתקן מאכלו. אבל עשיית המצוות עצמן יש מהן שא"צ להיות מעומד ויש מהן שצריכין, כאשר יתבאר כל אחד ואחד במקומו בס"ד.
א. באנציקלופדיה תלמודית ערך ברכת המצוות (ח"ד ע' תקי"ז ואילך) הביא ב' דעות בהא דברכת המצוות מעומד, אם הוא דין מיוחד בברכת המצוות, או שהוא משום המצוה, ודוקא היכא דהמצוה עצמה נעשית מעומד גם ברכתה צ"ל מעומד. ומלשון רבנו משמע להדיא שהוא דין מיוחד בברכת המצוות ואינו תלוי במצוה עצמה.
ומ"ש במחצה"ש בביאור דברי המג"א סק"ב שגם העטיפה צ"ל מעומד, שמקורו בירושלמי (שהביא הב"י כאן) דיליף דין עמידה בברכת המצוות מדין עמידה במצוה עצמה (ודלא כדעת רבנו שהוא דין מיוחד בברכה כנ"ל), לא ידעתי להולמו, דהנה הירושלמי עצמו ליתא לפנינו, אבל כל הפוסקים שהביאו הירושלמי אפקוה כאומר כן לענין ברכת המצוות, ולא לענין המצוה עצמה כמ"ש המחה"ש.
ב. בביאורי הגר"א השיג על מ"ש המג"א שם (והעתיקו רבנו) שהפרשת חלה אינה מצוה כ"כ כיון שאינו עושה אלא לתקן מאכלו, מהא דאמרינן בפסחים מ"ח ע"ב דהאופה עיסתו פחות פחות משיעור חלה הוי חומרא דאתי לידי קולא דקא מפקע לה מחלה, דמשמע שמצוה חיובית היא.
אבל עיין באנציקלופדיה תלמודית ערך הפרשת תרומות ומעשרות (ח"י ע' קצט) שבאמת פלוגתת ראשונים היא אם הפרשת תרו"מ (וה"ה לחלה) היא מצוה חיובית, או שאינו חייב להפריש אא"כ רצונו לאכול מהפירות, אבל אם ירצה להניח פירותיו טבולים ולאכול מפירות אחרים הרשות בידו. ולזה אין שום ראיה מפסחים שם, דהתם לא מצינו אלא דאסור להפקיע העיסה ממצות חלה (ע"י אפייתה פחות פחות מכשיעור), ואהא לא פליג המג"א, אלא כוונתו שיכול לפטור עצמו ממצות חלה ע"י שיאכל דברים אחרים, שבזה אינו מפקיע שום עיסה מחיובה, וכדעת הראשונים הנ"ל.
ואף שגם מצות ציצית אינה מצוה חיובית, שהרי אינו חייב ללבוש בגד החייב בציצית, מ"מ שנא ושנא, שבמצות ציצית אף שאינו חייב ללבוש בגד החייב בציצית, מ"מ כשלובשו חייב להטיל בו ציצית, משא"כ בחלה לא יצוייר שיהא חייב להפריש, שהרי לפני האכילה אין כאן חיוב שהרי יכול שלא לאכול, ואין ההפרשה אלא תיקון המאכל כלשון המג"א ורבנו, ואילו לאחרי האכילה לא יצוייר החיוב שהרי אסור לאכול אא"כ הפריש תחלה (משא"כ בציצית שאין איסור בלבישה עצמה, כי המצוה היא הנפעל ולא הפועל כנ"ל ס"ב). ולק"מ.
[הערה לאחר זמן: לענין זה עיין צ"צ, כמדומני בהשלמה שבמילואים1].
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור