בהתחלת התקופה דעשרים שנה ומעלה מעת ההסתלקות-הילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו,
שלאחרי הסתלקות – בכלל "נקל מאד לתלמידיו (כולל כל ההולכים "בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו") לקבל חלקם מבחי' רוח רבם העצמיות כו' ולא זיוום בלבד" "הואיל ואינה בתוך כלי ולא בבחי' מקום גשמי".
וכעבור עשרים שנה ומעלה – הרי אמחז"ל דמבן עשרים שנה מוכר בנכסי אביו (ואמחז"ל: התלמידים קרוים בנים והרב קרוי אב),
וע"פ ביאור רבנו הזקן במחז"ל זה – מובן, אשר מאז מיתוסף בחיות וברצון ובתענוג ובמעשים טובים הבאים עי"ז,
ה"ז דרישת השעה ושעת הכושר לעשות חשבון צדק מכל הפעולות במשך העשרים שנה מעת ההסתלקות, פעולות בהתאם לדרישות בעל ההילולא בחיים חיותו בעלמא דין, ובכל שלשת הקווין עליהם העולם
– עולם כמשמעו ועולם קטן זה האדם –
עומד: תורה ועבודה (– זו תפלה) וגמילות חסדים (מצוות),
על מנת – להשלים את החסר ולהוסיף ולהעלות בהם מכאן ולהבא,
מתחיל בעסק בתורה (נגלה וחסידות) – בהקדמת עבודת התפלה – ומסיים במעשה המצוות, מעשים טובים ומאירים,
ובכל אלו – מתוך מסירת נפש (הוא הרצון) ומתוך שמחה וחיות ואור חסידותיים.
ויהי רצון שיבוא כהנ"ל בפו"מ ובהצלחה רבה ועד שיראו במוחש – בלשון בעל ההילולא:
אשרנו מה טוב חלקנו בעבודת הלב ומה נעים גורלנו בעבודת המוח ומה יפה ירושתנו לראות ולהרגיש האלקות בכל דבר ולהשלים הכוונה העליונה לעשות לו ית' דירה בתחתונים.
בברכה,
מ. שניאורסאהן
***
מאשר הנני קבלת המכתב מאז, והמברק עתה, והזכרתיו היום עה"צ . . .
בברכה לבריאות ולהצלחה בעניניו (ובפרט – בפעילותו בשלילת הטועים האומרים לגלות מר וחשוך ורווי קרבנות בנ"י הי"ד – אתחלתא דגאולה, ה' יצילנו מהם ומהמונם, ויכפר שגגתם ברחמיו המרובים, ומכאן ולהבא יאמרו לחושך חושך ועי"ז יזכו לראות ולאמר לאור – אור. והוא יבש"ט גם בזה) ולבשו"ט בכהנ"ל.
***
בכבוד ובברכת הצלחה רבה בהתרחבות ביהכנ"ס-ביהמ"ד צ"צ בירות"ו בב"א בעגלא דידן.