אגרת ג'תרעג

ב"ה, כ"ה תמוז, תשט"ו

ברוקלין.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר אברהם שי'

הלוי

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מג' תמוז, בו כותב אשר שלח קונטרסים אחדים מספרו "נתיב ישר" ומבקש הסכמה.

הנה כבר ידוע אשר אין מהנהוג אצלינו מכמה טעמים לתת הסכמות על ספרים, השי"ת יצליחו להגדיל תורה ולהאדירה תורה המביאה לידי מעשה מתוך יראת ד' ואהבת ד' וכמאמר הזהר ותקו"ז אשר ע"י דו"ר דוקא פרחה לעילא, וידוע פתגם רבנו הזקן (בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה) - שזהו מרומז ג"כ בש"ס פסחים נ' ע"ב.

כדרכי באתי איזה הערות לקונטרסיו בשולי הגליון.

בברכת הצלחה בכל האמור לעיל.

הערות ועפמרז"ל: הוי מקשי כו' וממילא רווחא שמעתא כו' אטו אנא לא ידענא דשפיר קאמינא (ב"מ פד, א). ואע"פ דאין מקשין על הדרוש.

חוברת א' בתחלתה: שלא נצטוו דשאים בפי' למינו. ע"פ ירושלמי כלאים פ"א ה"ז מובן בפשיטות, שאין איסור או עכ"פ חיוב בזה (עתוד"ה הרכיב חולין ס, א במהרש"א שם, תורה שלמה ועוד).

ח"ב בתחלתה: מחוט ועד שרוך נעל. - גם שרוך נעל הוא רכוש ולא נפש. - ובפשטות י"ל: מחוט - שהוא מתכשיטי ולבושי - הראש (שבת רפ"ו) ועד שרוך נעל - ששייך לרגל.

ח"ג בתחלתה: באר שבע - ע"פ פשט חלוקים השמות דבראשית כא, לא וכו', לג.

וכמבואר בספורנו.

ח"ד בתחלתה: גמל הוא קליפת נוגה. - עיין מאורי אור מע' חזיר שהוא ק"נ (ולכן רק חזיר עתיד להחזירו לנו, ולא גמל שפן וארנבת. והוא יחיד בסימנים שלו, משא"כ גמל דשווה לשפן וארנבת. ובפ' ראה בא בכתוב בפ"ע). - ומה דהשמיט גמלים י"ל: א) ע"פ פשט דשלוחי יעקב רכבו על גמלים - וכמרז"ל ב"ר (פ"ס יד) עה"פ ותרכבנה על הגמלים - ולכן לא הוצרך להזכירם. ובכ"ז הזכיר עבד - כי הרי השליח יכול להיות בנו וכיו"ב.

ב) ע"פ דרש - ומרז"ל בב"ר שגמל רומז לסימן טומאה שלו על עשו שהוא טמא - ויעקב טהר. ולכן לא הזכירו (יומתק יותר ע"פ המבואר בתורה אור לרבנו הזקן ר"פ וישלח דיעקב חשב אשר עשו כבר נתברר. עיי"ש).

ח"ה בתחלתה: בפי' "לאמר" שאינה מדויק. וע"פ פשט, אדרבה הוספת לאמר מורה על בירור גמור ודיוק (ראה רמב"ן שמות ו, יו"ד). וגם כאן צל"פ כן: דלא רק שמיעה בעלמא שמעתי אלא גם לאמר בבירור גמור.

Kehot Publication Society · commercial