משולחן הארי
שם סי"ג
שם סי"ג
בכל יום ויום קודם שיברך צריך שיעיין בחוטי הציצית אם הם כשרים שמא נפסקו מהם איזו חוטין, וכן צריך לעיין באותו חלק של ציצית המונח על כנף הבגד שמא נפסק חוט אחד. ואע"פ שבדק הציצית אתמול צריך לחזור ולבודקם למחר, ואין אומרים העמידן על חזקתן שהם עכשיו כמו [שהיו] תמול שלשום, משום דאם לא יבדקם בשעת הברכה לא יבדקם לעולם, ובודאי אי אפשר להעמידן לעולם בחזקת כשרות כיון שדרכן לפסוק ע"י דריסת הרגלים או מחמת סיבות אחרות, לכן תקנו חכמים שיבדוק בכל יום ויום. אבל באותו היום שכבר בדקן פעם אחת שוב א"צ לבדקן.
המג"א סקי"א הביא ב' טעמים להא דמצרכינן בדיקה ולא מוקמינן אחזקה: טעם הא' משום דאין סומכין על החזקה במקום דיכולין לבררו, וטעם הב' משום דעשויה ליפסק בכל שעה. וכתב דמהאי טעמא (היינו טעם הב') לא נהגו לבדוק החוטין שלמעלה מן הגדיל, כיון שחוטין אלו אינן עשויין ליפסק.
ועפ"ז צ"ע לכאורה בשיטת רבנו, שהביא רק טעם הב' של המג"א ומשמע שתפס טעם זה לעיקר, וא"כ למה כתב שצריך לעיין גם באותו חלק של ציצית המונח על כנף הבגד, והרי המג"א כתב שלפי טעם זה א"צ לבדוק החוטין שלמעלה מן הגדיל. ואי נימא דלחומרא תפס גם כטעם הא' דכל היכא דאיכא לברורי מבררינן, א"כ למה פסק שבאותו היום שוב א"צ לבדקן, והרי איכא לברורי, ומה בין זה לבדיקת החוטין שלמעלה מהגדיל (אף שיש לדחוק ולחלק ביניהם).
ונראה דעכצ"ל שבזה החמיר כדעת הט"ז סק"ח1 שגם חלק הציצית המונח על הבגד רגיל להתקלקל (כיון שהיא פלוגתא במציאות), ולכן שייך בזה גם טעם הב' של המג"א. ויש להמתיק זה בלשונו הזהב "שדרכן לפסוק ע"י דריסת הרגלים או מחמת סיבות אחרות", די"ל שדריסת הרגלים קאי על החלק התחתון של הציצית, וסיבות אחרות קאי על חלק הציצית שעל הבגד וכהט"ז. ונראה שמפני הספק בטעם דברי רבנו לא צויין במ"מ לט"ז.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- משולחן הארי
- כרך
- הלכות ציצית
- מזהה
- rh-z6kxxtrm
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.