88
א. במענה לשאלה אודות מנהגי אביו – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהי' נוהג לילך לאפיית המצות בערב פסח646, אבל לא הי' נוהג לאכול בכל ימי הפסח רק מצות מצוה.
ב. דובר אודות מ"ש בלקו"ת647 ש"לא הקריבו שלמי שמחה בשביעי של פסח" (לפי "שבחינת השמחה של שביעי של פסח גדול כ"כ שאינה יכולה לבוא .. בבחינת פנימיות שהוא בחי' אכילה כו'"648), שהצ"צ כותב על זה: "צ"ע". ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיש בזה שקו"ט בדברי נחמי'649, וכבר נתבאר פעם בארוכה650 כיצד אפשר ליישב הצ"ע.
ופנה לא' מזקני החסידים ושאל: האם בליובאַוויטש – שבודאי היו לומדים ומשכילים – השתדלו ליישב הצ"ע?!
וסיפר651 אודות א' החסידים המשכילים (כמו ה"בעראַלאַך"652) שניסה ליישב צ"ע של הצ"צ, והרשב"ץ התרעם עליו וזרק עליו "פּאַנטאָפל"...
[והפטיר כ"ק אדמו"ר שליט"א בבת-שחוק: קודם שתירצתי הצ"ע, הבטתי מסביב וראיתי שאין מי שיזרוק "פּאַנטאָפל"...].
ג. א' המסובים הזכיר פתגם הצ"צ653 ששביעי של פסח הוא ר"ה למס"נ. ושאל מהו החילוק מפורים? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
בקריעת ים סוף הי' ענין המס"נ רק לפי שעה, ואילו בפורים עמדו
89
במס"נ במשך כל השנה כולה654. ובהתאם לכך הוא גם החילוק בהמשכה על כל השנה כולה.
ד. שאלו אודות הכופר בתחיית המתים, אם הוא מי שכופר בכללות הענין, או שהוא בעצמו יקום? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, הרי יש כאלו שעליהם נאמר655 שאינם קמים בתחיית המתים.
דובר גם אודות נשמה שבאה בגלגול באיזה גוף תקום656, וכן דובר אודות אליהו, שלכבודו של רב המנונא סבא הוצרך להתלבש בגוף, ולא כמו בברית מילה שזהו רק ניצוץ מנשמת אליהו657. וכן נזכר שגם צדיקים חוזרים לעפרם קודם תחה"מ658.
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבקובץ ליובאַוויטש659 נתבארו כבר כמה ענינים בנוגע לתחיית המתים.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור