90
א. על השאלה מה נוגע לנו שבשש"פ הוא הגילוי של משה רבינו, ובאחש"פ הוא הגילוי דמשיח660, הרי אין אנו מרגישים זאת – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א661:
שאלה זו יכולים לשאול בנוגע לכל שבת ויו"ט, האם מרגישים שינוי משאר ימות החול. אבל מובן, שגם אם אין מרגישים, אין זה משנה את אמיתית הענין. משל למה הדבר דומה – לאדם שאינו יודע שיש ברשותו יהלום יקר ערך, שהעדר ידיעתו אינה משנה את המציאות!
והוסיף, שבכל יו"ט נמשך מהגילוי דאחרון של פסח.
ב. בהמשך להמדובר662 אודות מעלת הלילה הראשון דחג הפסח ש"נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם"663, דלכאורה, לאחרי גילוי נעלה כזה, איך יש מקום לשאלות ("הבן שואל") – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שענין השאלות התחיל בשנה שלאח"ז, כמ"ש664 "והי' כי ישאלך בנך מחר גו'", "יש מחר שהוא לאחר זמן".
כן נתבאר שלמרות גודל מעלת הגילוי דלילה הראשון, הוצרך להיות גם הענין דקריעת ים סוף, ולולי זאת הי' נשקע הגילוי ח"ו – שהרי בצאתם ממצרים הי' אצל בנ"י רק ענין האמונה (כמארז"ל665 "בזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים"), שזהו מצד עצם נשמתם (שהיא "חלק אלקה ממעל ממש"666, ויש בה כל הענינים שנמשכים בירושה ע"י האבות כו'667), אבל עדיין הי' הרע בתקפו, ולכן הוצרך להיות הענין ד"כי ברח העם"668.
ג. א' המסובים אמר שישנו פתגם מא' החסידים אודות ג' קליפות הטמאות שבתניא, שזוהי גם "מדריגה".
91
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק): גקה"ט שבבינוני...
וע"ד דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר669 שהצדיק האמור בתניא הוא ג"כ מדריגה בבינונים, שהרי התניא נקרא "ספר של בינונים", ולא של צדיקים.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור