219
א. דובר אודות המצוות המיוחדות שבימים טובים, מצה בחג הפסח וסוכה בחג הסוכות, ואילו בחג השבועות אין מצוה מיוחדת, אלא ענינו הוא מתן תורה, ומצד בנ"י – קבלת התורה.
וכן דובר אודות המבואר במאמר ד"ה לויתן זה יצרת בלקו"ת פ' שמיני1543 ענין קיום המצוות ברוחניות (אצל אלו שלא היו יכולים לקיימם בגשמיות, "כגון רשב"י כשהי' במערה כו'"). ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזהו ע"ד מ"ש במדרש1544 אודות המצוות שקיימו האבות ש"ריחות היו", והיינו, שגם במצוות שקיימו בגשמיות, היתה ההמשכה רק ברוחניות1545. והוסיף, שאע"פ שלשון המדרש הוא בנוגע למצוות – כן הוא גם בנוגע לתורה, שלימוד התורה שלהם הי' רק ברוחניות.
ונתבאר מ"ש בלקו"ת שם: "וכן האריז"ל הי' ג"כ בבחינה זו" (אף שהאריז"ל קיים המצוות בגשמיות), שהכוונה היא שהי' מהצדיקים שהם בבחינת לויתן, "שעבודתם .. בכוונת הלב לייחד יחודים כו'".
ולהעיר, שיש הגה"ה מכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע על גליון הלקו"ת שלו: "וכן הבעש"ט" – לא בתור פירוש וביאור, אלא שכצ"ל בפנים הלקו"ת, כיון שכן הוא בלקו"ת כי"ק (של הצ"צ)1546. וגם כאן הכוונה שהי' בבחי' לויתן (אף שלכאורה י"ל שהכוונה היא בנוגע למצוות התלויות בארץ).
נתבאר גם מ"ש בלקו"ת שם: "ועיקר ההמשכות בפסח ע"י מצה ובשבועות ע"י מ"ת ובסוכות ע"י סוכה ולולב ומיניו" – דכיון שבמ"ת נתחדש שההמשכה הרוחניות ש"י מעשה המצוות חודרת בתוך הגשמיות, נמצא, שכל ענין מעשה המצוות קשור עם החידוש דמ"ת.
ב. דובר אודות המנהג דאמירת "תיקון ליל שבועות"1547 [והמנהג לאמרו ב"פ (גם בליל ב'), שכן נהג גם החסיד ר' הלל מפּאַריטש, וכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הי' אומרו בפעם הב' בנסיעתו לנאות דשא1548] – שזהו מנהג החסידים, ואילו המתנגדים אינם אומרים תיקון1549.
[ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שלאחרונה נתחדש אצלו שהיו
220
לומדים אז "דף היומי". ודיבר בשבחו של מייסד תקנת דף היומי (הרה"ג ר"מ שפירא), שהי' חסיד גדול ("זייער אַ חסיד'ישער איד") כו'].
בנוגע לטעם לדברי אדה"ז בשו"ע1550 ש"עיקר העסק יהי' בתורה שבע"פ" (כמוזכר גם בזהר1551 שאומרים בתיקון ליל שבועות) – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזהו בגלל הקשר והשייכות לספירת המלכות (תושבע"פ1552).
ג. א' המסובים שאל אם הרביים היו אומרים מאמר חסידות בליל שבועות לפנות בוקר, באמרו שלא מצא תאריך זה בכותרות המאמרים. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כמדומני שיש מאמר של הצ"צ מזמן זה1553 (והוסיף שיברר אצל אלו שזוכרים1554).
ד. דובר אודות מ"ש בשו"ע אדה"ז1555 שבשבועות "נוהגין לשטוח עשבים .. להעמיד אילנות בביהכנ"ס", ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזוכר שכך נהגו בביהכנ"ס בניקאָלאַייעוו, ואמר, שישאלו את הגבאי דמאַנטשעסטער איך נוהגים שם, וענה, שכך נוהגים בכל בתי-הכנסת, חוץ מביהכנ"ס דליובאַוויטש.
ה. דובר אודות המנהג דאמירת "אקדמות"11, שהובא גם בשער הכולל1556, וכ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר בשבח מחברו, אביו זקנו הרה"ג הרה"ח רא"ד לאַוואוט ז"ל, רבה של ניקאָלאַייעוו, ואמר, שריבוי ענינים שם הם מכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע – מה שכתב לו בעצמו, או מה שהשיב על שאלותיו, כיון שאדנ"ע חיבבו ביותר1557.
וכן סיפר, שכאשר אדנ"ע ביקר בעיירה ראָמאַנאָווקא, שבה כיהן רא"ד ברבנות (לפני ניקאָלאַייעוו), חלקו לו כבוד מלכים (ועד שבמקום הסוסים שהיו רתומים לעגלה, נרתמו האנשים להנהיג את העגלה)1558.
ו. במענה לשאלה אודות אמירת ברכת שהחיינו בימי הספירה
221
ובבין המצרים, שבנוגע לבין המצרים איתא בספר המנהגים1559 "נזהרין מלומר שהחיינו .. גם לא בשבת", ובנוגע לימי הספירה1560 לא נתפרש איך נוהגים בשבת – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
כך הורה כ"ק מו"ח אדמו"ר לכתוב1561 – ש"אין מברכים שהחיינו בימי ספירת העומר" (ולא שאלתי אודות שבת, אף שאם הייתי שואל הי' עונה לי)1562.
ולהעיר, שכל הענין שלא לברך שהחיינו בימי הספירה הוא חידוש (משא"כ בבין המצרים). ומה שאין גוזזין השערות – הנה ע"פ המבואר בפע"ח1563 מובן שאין זה מטעם אבילות, אלא מצד ענין הדינין כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור