אגרת ב'תתקמח

ב"ה, כ"ג אלול, תשי"ד

ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ד אלול והקודם לו, וכבקשתו אזכירו על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לכוח"ט לשנה טובה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

ומה שכותב אודות מצבו עתה ועד עתה, הנה ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, טובה פעולה אחת מאלף אנחות, והוראת רבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה - אשר בדורנו אלה אין להתענות הרבה, וכלשונו באגרת התשובה פ"ג אסור להרבות בתעניות, ובפרט כשנוסף על חלישות הכללית של הדור הנה נמצא הוא בטפול רופאים, וגם אפילו את"ל שסו"ס יש מקום גם לתעניות, הרי יש לעשות בתחלה שאר הענינים ולא בדבר המחליש את הגוף (התענית) שבמילא מחליש ג"כ ההבנה בלימוד וההתבוננות בעבודת התפלה שחלישות הגוף מבלבל זה.

ובמילא לדעתי הנה ירבה באותיות התורה ובאותיות התפלה וימצא אופן לפעול בשדה החינוך של ילדי ישראל על טהרת הקדש, אם בעצמו או על ידי שיעשה וימשיך אחרים לזה, ויקבע שיעור מיוחד קבוע - בזמן וכן קביעות בנפש - בלימוד פנימיות התורה שבדורנו זה נתגלתה בתורת החסידות שבלשון הזהר נקרא אילנא דחיי שאין שם אחיזה ללעומת זה, ובפרט הוא אחד התקונים לעון הידוע וכמבואר בכמה ספרים, וכל המוסיף הרי פסקו רז"ל שמוסיפין לו ולכל לראש בהצלחה בעבודה זו גופא.

בברכה להטבת בריאותו בגשמיות ולהטבת בריאותו ברוחניות, אשר אצל איש ואשה הישראלית שהם גוי אחד בארץ היינו שממשיכים האחדות בכל עניניהם הרי יחדיו ילכון.

ובברכת כוח"ט