כמו שהם במקורם הראשון ששם גילוי עצמות אא"ס (כידוע דפנימי' אבא הוא פנימי' ע"י) וכך הוא ענין לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך שמגרש כל לבושי' דחול ועולה המל' בפנימי' אבא דוקא שזהו כדוגמא דלעתיד כמ"ש כי אתה אבינו שבכל שבת ושבת יש הארה ומדרגה מיום שכולו שבת שהוא אלף הז' שיתעלו כנס"י במקורם הראשון שהוא מ"ש כי אתה אבינו דוקא וד"ל. ולבתר דאתפרישת מינה הא אתחברת בשמשא. ותושבחתא דא בכ"ב אתווין דאעיל בה שמשא בסיהרא ותושבחתא דא פרישא דסיהרא מסט"א ותושבחתא דכ"ב אתווין בנהירו פי' כ"ז שהמל' מלובשת בלבושי' זרי' דנוגה לא תוכל לבא בבחי' האצי' ולהתייחד בבחי' ז"א שנק' שמשא אלא לאחר שמתפשטת מלבושים דחול ואתפרש מינה לגמרי הא אתחברא סיהרא בשמשא ותושבחתא דא דלדוד כו' בכ"ב אתווין שזהו הא"ב שבמזמור זה המתחיל אברכה את ה' כו' בה' תתהלל נפשי כו' גדלו לה' כו'. ונז' שם הוי' דוקא בכל פסוק שהוא בחי' גדלות המוחין דאבא שבז"א שנק' הוי' הוא שמקבלת המל' שנק' דוד ולכך א' אברכה את הוי' בהוי' תתהלל נפשי. וכן גדלו לה' דרשתי ה' הביטו אליו דוקא וכה"ג בכל הפסוקים מדבר רק בשבח דשם הוי' דפנימי' ז"א שמקבל משם בשבת דוקא וכמו זה עני קרא בחי' מל' שנק' דל ועני כמ"ש דוד כי עני ואביון כו' וכן והוי' שמע כו' וכן חונה מלאך ה' סביב ליראיו טעמו וראו בבחי' המוחי' דז"א כי טוב כו' יראו את הוי"ה ודורשי הוי"ה יראת הוי' אלמדכם ומכאן ואילך מדבר בהפרש' הלבושי' זרים דנוגה דבי"ע שמזמור זה כולל ב' דברים הפרשה מלבושים זרים דנוגה. וענין קבלתה מפנימי' מוחין דז"א. ומי האיש כו' ונצור לשונך מרע כו' סו"מ כו' פני ה' בעושי רע כו' דקאי הכל בהבדל' הטוב מן הרע לגמרי ומותרות ופסולת עד רבות רעות צ"ע (מחיצוני' דיסוד ז"א בבי"ע כמ"ש במ"א בענין הנפילים כו' אשר מעולם כו') עד תמותת רשע רעה ושונאי צדיק [עליון] יאשמו כמו קודש ישראל כו' כל אוכליו יאשמו כו' שיבורר מהם הכל עד פודה ה' נפש עבדיו שהוא בחי' המל' בתכלית ההסתר שלה בגלות בע' שרים כו' וד"ל. וז"ש ותושבחתא דא בכ"ב אתוון דהיינו כ"ב אתוון רברבין דז"א שנמשכי' מבחי' גדלות המוחי' דאבא שבז"א כידוע בג' מדרגות דאותיות גדולות מפנימי' אבא ואותיות בינונים בבינה וז"א ואותיות קטנים במל' והגם שהמל' מקבלת ג"כ בימות החול מאותיות דז"א שהן בחי' אלקי' דז"א דכל ספי' כמו מל' שבחסד דז"א מזה נמשך בחי' חסד שבמל' כידוע אבל בשבת מקבלת מפנימי' אבא שבהוי' דז"א וע"כ א"ב זה בחי' מל' מרומם ומשבח ומפאר כמו אברכה כו' גדלו כו' וממילא נבדל כל לבושים זרים דגבו' קשות דנוג' דבי"ע כנ"ל בפי' ויגרשהו וילך ולזה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור