שמדבר ואז יהי' הדיבור בדקדוק גדול דברי' ברורי' מאד עד שלא יהי' דיבור א' לבטלה והכל עפ"י עיקר עומק השכל. ונמצא שיש עלי' לדיבור אז במקור השכל הזה שבא בדיבור ומחובר ומקושר בו בתכלית. וזהו ממש היפוך בחי' הדיבור שבקטנות בלא השגחת הדעת כלל שמופרד הדיבור מן השכל לגמרי רק בבחי' חיצוני' ואחוריי' שבו מאיר בהעלם בדיבור. וגם זה אינו רק מחיצוני' מחשבת השכל שבמוח ששייך לשכל זה שבדיבור כו'. אבל בדברי חכ' ודברים גדולים הוא להיפוך שאור השכל העצמי דוקא מקושר מאוד בדיבור לכלכל כל דבריו בדקדוק גדול להיות הכל דברים ברורי' ולא יהי' בחי' מותרות ונובלות כלל ולזה ודאי הדיבור בא בקצרה שיהי' דברי' מועטים ולא באריכות הדברים כדי שלא יצא מהמכוון (ולפעמים לא יוכל לבא אל עיקר המכוון אלא דוקא ברוב הסבר ואריכות דוקא והוא בחי' יסוד דדכורא שנק' לשון למודים כו'. אבל לא נמצא גם בזה מותרות כלל אדרב' כל שמאריך יותר לפרט יותר בא מזה הביאור יותר ולא לחנם הוא כי עדיין לא יובן מהדברים הראשונים עיקר המכוון). והנמשל המובן מכ"ז למעלה הנה ידוע למעלה בבחי' דיבור העליון שיש ב' מדרגות ע"ד דוגמא הנ"ל בדיבור התחתון. והנה בחי' דיבור דקטנות שבימי החול הרי ידוע שזהו בחי' אותיות וצירופים הרבה שמסתעפים מע"מ דדיבור העליון כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו כו' דבר מלך כו'. ובחי' המוחין הבאים בצירופים הוא בא בתכלית הקטנות מאד להיות כי כל עיקר בחי' אותיות וצירופים הללו אינו רק המשכת התהוו' הבריאה יש מאין שהוא ערך פחות ונבדל לגבי עצמות אור אלקי ונק' מילין דהדיוטא עד"מ גם החכם שמדבר דברים בטלים שאין בהם ענינים רק בתכלית הקטנות מאוד (וכמארז"ל ע"פ לעמל יולד וא"י אם לעמל תורה או לעמל שיחה ועמל שיחה היינו ע"מ שהן כמו שיחת חולין של ת"ח שיש בזה נובלות ומותרות) ובחי' הנובלות הנופלים בדיבור דקטנות זה הם הצירופים היותר אחרונים דעשי' שמקבל משם ע"ש דנוג' דעשי' מבחי' אחוריים דאחוריי' דאלקי' מבחי' מ"ח צירופי' האחרוני' כידוע והיינו מעוצם מיעוט הארת המוחין בדיבור רק בבחי' רשימו והעברה בעלמא ע"כ אין בנובלות שום הארה כלל וכלל ולזה מקבלים ממנו החיצוני' (משא"כ בצירופים העליונים יותר שעדיין אינו בחי' נובלות ולא לבטלה לגמרי ומאיר שם מבחי' הרשימו דקטנות עכ"פ לא יוכלו החיצוני' דנוגה לקבל משם שנא' וכבודי לאחר כו' שכל שיש שם הארת המוחין דחכ' גם שהוא בתכלית הקטנות לאחר לא אתן וכמ"ש במ"א בפי' המאמר בשערהא אחידא כו' פסולת גמור שיוצא בנקבי ה[ע]ור כו') והוא בחי' גבו' קשות דנוג' שמקבלים יניקתם מבחי' הנובלות ופסולת הדיבור העליון בחי' המל' ונק' לבושי' זרים מאד כמו לבוש שק וכמ"ש ושק
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור