אגרת ה'תעא

ב"ה, כ"ב אייר, ה'תשי"ז

ברוקלין, נ.י.

מר יצחק שי' דמיאל

שלום וברכה!

זה עתה קבלתי מכתבו מיום הבהיר ל"ג בעומר, וכה נדהמתי מתכנו, עד שמוכרחני לענות עליו מיד, שלא לפי התור.

מה שהפליאני ביותר הוא שבדעתו לפרש שיטתי שאין דעתי נוחה מלימודו והשפעתו על תלמידותיו, ועוד יותר מתמי' וגם מצער שבדעתו להפסיק זה.

ומנלי' כל זה הוא לפלא גדול ביותר, שהרי שיטתי ידועה לכל והיא ההיפך הגמור ממסקנתו, ומלתי אמורה כפולה ומכופלת שבימינו אלה על כל אחד ואחת לנצל כל האפשרויות וכל הצנורות להפיץ עניני היהדות בכל מקום ובכל חוג וסביבה, הוראות מעשיות דיעות, והשקפת עולם ברוח היהדות המסורתית. ודבר פשוט הוא, שבזה נכללות בנות ישראל ובהדגשה יתרה, כיון שהן הבונות בית בישראל, ובחינוכן ובהשפעה עליהן תלוי הדבר אם תהיינה עקרת הבית או ר"ל עוקרת הבית, שזה נוגע לדורות ודורי דורות.

ובפרט בהנוגע לכ' שראה הצלחה בעבודתו בשטח זה ועורר נקודת לבבן, איך יעלה על דעתו לחדול מזה?

ובמה שמסיים במכתבו שפסוקו עכשיו הוא ישב בדד וידום, יתן בעפר פיהו, מושלל זה לגמרי. וכבר מלתי אמורה ע"ד הצחות, אבל באמת נקודה פנימית ומיוחדת בזה, אשר הענין דשלילת הרע לחוד - הי' גם קודם בריאת העולמות וסדר ההשתלשלות, וכל הירידה מאגרא רמה לבירא עמקתא הוא בשביל ענינים דקום ועשה דוקא.

ועל פי זה מובן ג"כ המבואר באיזהו מקומן בדא"ח, אשר העיקר הן מצות עשה, ומצות לא תעשה אינן באות אלא בשביל להכשיר האדם והענינים והעולם להמשכת האור על ידי המצות.

והרי שני כתובים הנ"ל שמזכירם אומרים אותם בתשעה באב ביום חורבן והירוס וחושך, ולא בבנין ואור שזהו תפקיד כל אחד ואחת מאתנו. וכידוע פתגם הצ"צ אנן פועלי דיממא אנן - מאכן ליכטיק.

שולח אני המכתב מהיר ודחוף, ואצפה לבשורות טובות ממנו שתוכן מכתבו האחרון הי' כתוב בהשפעת מצב רוח עובר, אשר חלף ואיננו ולא השאיר כל רושם.

בכבוד ובברכת הצלחה לקרב לב בני ישראל לאבינו שבשמים, ובאופן שיהי' ליבא פליג לכולי שייפין, שמהרגש הלב יומשך ברמ"ח אברי הנשמה על ידי קיום הרמ"ח מצות עשה ובשס"ה גידי הנשמה ע"י שמירת שס"ה מצות ל"ת (עיין תניא פ' נא, לקו"ת נצבים מה, ג פי' הכתוב תמים תהיה) ולבשו"ט בכהנ"ל

מוסג"פ העתק מכתבי כללי לחג הפסח ולנשי חב"ד, שגם בם מודגשת השקפתי בהנ"ל.

מ. שניאורסאהן

Kehot Publication Society · commercial