אגרת ה'שלט

ב"ה, ו' ניסן, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ז אד"ש, ובודאי בינתים קבל מכתבי מענה על מכתבו הקודם. ולפלא ותמי' גדולה בעיני סיום מכתבו (שמבקש לקחת מאתו עבודת ההנהלה ח"ו וכו' וכו') - אפילו בתור קס"ד. שבשלמא אם לפעמים חושב הוא עד"ז הרי זה בגדר - ניט צו עם גערעט - החובל בעצמו, שעכ"פ בידי אדם פטור הוא. משא"כ כשאעשה אני הנ"ל, ה"ז בגדר חובל באחרים. והרי מאמר רז"ל יותר ממה שבעה"ב עושה עם העני, העני עושה עם בעה"ב, כן הוא בכל ענין של משפיע ומקבל, וגם בכגון דא בעניני הישיבה שהוא מנהלם ומארגנם. ז.א. שהם בגדר מקבל והוא המשפיע. ואף שזהו בכח רבותינו נשיאינו הק' - בכל זה אינו ממעט היגיעה ולפעמים גם הצער שלו ויגעת ומצאת ולפום צערא אגרא. ואם יש איזה יסוד להתביעות שכותב (שאינו מתחשב כו') מובן ופשוט שצריך לתקן פרט זה, אבל לא ח"ו לנגוע בעניני הישיבה וגם לא בעיניו הוא.

ועוד למודעי, שאין שלימות בעולם, ובלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחתו הידוע, אין טוב בלי רע. שמזה ג"כ מובן שאם יבטלו כל ענין מפני שנמצא בו קצת רע, ה"ז הירוס וחורבן כל ענינים שבעולם.

המורם מזה, שהשי"ת יצליחו לא רק להמשיך בעבודתו בקדש,? אלא גם להוסיף בה. והענינים השלילים ילכו הלום ופחות. ואם מעט אור דוחה הרבה חשך - עאכו"כ הרבה אור.

ובפרט שנמצאים אנו בימים דמסמך גאולה לגאולה, וידוע הדיוק כימי צאתך לשון רבים, אשר יציאת מצרים הותחלה בט"ו ניסן שנת ב'תמ"ח ונמשכת בכל יום עד ביאת משיח צדקנו, ומובן שבכל יום נתוסף על הקודמו, שיציאת מצרים הרי הכוונה מכל המצרים. ז.א. הענינים המגבילים והמצירים. והכנה למתן תורה וקבלתה. ויהי רצון שעכ"פ מכאן ולהבא יסיח דעת מכל ענינים המבלבלים להצלחה בעבודתו בקדש, לביסוס והתפתחות... אשר במחנם הט', ויבשר טוב לא רק בענינים הכללים אלא גם בעינים הפרטים, שלו ושל כאו"א מב"ב שיחיו.

בברכת חג פסח כשר ושמח,

מ. שניאורסאהן

Kehot Publication Society · commercial