סי' תק"צ ס"ד
שיעור תקיעה האמורה בתורה כשיעור תרועה האמורה בתורה, ושיעור תרועה האמורה בתורה כג' יבבות. יש אומרים דהיינו ג' כחות בעלמא, והם נקראים טרומיטין. ועכשיו שתקנו חכמים לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת כדי לצאת מכל הספיקות שיש בתרועה, צריך להאריך בתקיעה של תשר"ת כשיעור תרועה של סדר תשר"ת, דהיינו ג' שברים בינונים שהם כג' גניחות בינוניות וכג' יללות קטנות, שהרי הכל ביחד הוא תרועה של סדר תשר"ת.
מ"ש רבנו שהשברים הם ג' שברים בינונים, כוונתו ששיעורם ב' טרומיטין1, שהוא שיעור בינוני בין שיעור תרועה שהוא טרומיט א' לשיעור תקיעה שהוא ג' טרומיטין. והדבר מוכרח, שהרי מבואר בדברי רש"י מרא דהאי שיטה (ל"ג ע"ב ד"ה מאן) שהשבר ארוך מן התרועה, ולהאריך עד ג' טרומיטין אי אפשר דא"כ הו"ל תקיעה ולא שבר (כמבואר לקמן ס"ה), ועכצ"ל שיצא מכלל טרומיט א' ולכלל ג' טרומיטין לא הגיע, אלא שיעורו ב' טרומיטין, וזהו פירוש בינוני.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור