משולחן הארי
סי' תקפ"ו סכ"ד ואילך
סי' תקפ"ו סכ"ד ואילך
ומכל מקום אם הנכרי עשה בעצמו מלאכה גמורה, כגון שעשה שופר ביו"ט, מותר לתקוע בו וכו'.
במה דברים אמורים כשעשה הנכרי השופר מקרן שלו, דאין בו משום איסור נולד ביו"ט, כיון שבין השמשות היה הקרן ביד הנכרי, והנכרי לא הקצה דעתו מלעשות ממנו שופר, שהרי בידו וברשותו הוא לעשות ממנו מה שירצה. אבל אם עשה נכרי שופר ביו"ט מקרן של ישראל, כיון שבין השמשות לא היה הקרן עומד לעשות ממנו שופר, שהרי לא היה ברשותו של נכרי, א"כ זה השופר הוא נולד ביו"ט, ואסור הישראל לטלטלו כדי לתקוע בו, שאין דוחין שבות מפני תקיעת שופר.
אין להקשות1 מהמבואר בקו"א סי' תקי"ח סק"ה שנולד שנשתנה גופו אסור אפילו אם היה דעתו עליו מערב יו"ט, דהתם מיירי בדבר שדעתו להשתמש בו לכשישבר (וכיו"ב), אבל לא שמערב יו"ט היה עומד להשבר2, ובזה אמרינן שאין מועיל מה שדעתו להשתמש בו לכשישבר, דכיון שלא היה עומד להשבר הוי נולד ולא מהני בזה דעתו. וכמבואר להדיא בדברי רבנו לעיל סי' תצ"ה סי"ג שטעם איסור נולד הוא מפני שתשמיש זה נולד בשבת או ביו"ט, ואתמול לא היה הכלי עומד ומוכן לתשמיש זה.
משא"כ בנדו"ד שהקרן עומד לעשות ממנו שופר (כמבואר להדיא בדברי רבנו דהא דלא מהני בקרן של ישראל היינו לפי שביה"ש לא היה עומד לעשות ממנו שופר, ומוכח שבקרן של נכרי מיירי בעומד לעשות ממנו שופר), בכה"ג ליכא נולד אם לא הקצהו מדעתו, שהרי כבר מעיו"ט היה עומד ומוכן לתשמיש זה.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- משולחן הארי
- מזהה
- rh-x3gyxmyv
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.