סד.     נרות שבת קודש

סד. נרות שבת קודש

בשיחה שאמר הרבי בכ"ד אלול תשל"ד לפני הנשים הפעילות בתמיכת ישיבת תומכי תמימים ובית רבקה, פנה הרבי בקריאה מיוחדת, אשר כל נשי ישראל שבכל מקום, תשתדלנה במיוחד בקיום מצות הדלקת נרות שבת קודש, וגם הבנות שלפני עונת הנשואין, מתחיל מגיל חינוך.

ברוב ההתוועדויות שבחדשים הקרובים הרבה הרבי לעורר ולעודד את המבצע החדש הזה.

היו כמה רבנים שהקשו לרבי, ממה שנפסק בשו"ע רבינו (סי' רסג סט"ו): "אם היא סמוכה על שלחן בעל הבית אינה יכולה לברך ... אינה חייבת כלל להדליק שם". ובקונטרס אחרון שם (ס"ק ה) "פשוט דבני ביתו אינם צריכים נר לכל אחד ואחד".

והרבי השיב לרבנים אלו, שכיון שבבית הרב נהגו הבנות להדליק בברכה, בודאי היתה כן מסקנת אדמו"ר הזקן (בתקופה שאחר עריכת השלחן ערוך).

ובנוסף לכך, ביקש, על ידי המזכירות, מחברי הכולל, להשתדל לברר הלכה זו על בוריה.

עריכה זו הוטלה על ידי חברי הכולל עלי, יחד עם האברכים ה"ר אלימלך הכהן סילבערבערג וה"ר צבי הערש לוסטיג.

אחרי שסיימנו עריכה ראשונה, כתבנו לרבי:

מצורף בזה ליקוט מעלתה של מצות הדלקת הנר; ביאור מקיף על מי חלה מצוה זו – לאור ההלכה והמנהג; וסדר וזמן הדלקתה. אלא שעדיין לא סוימו ההערות, ולא עובד מספיק התוכן והסגנון.

לאחר שיסוימו ההערות, אנו חושבים לעשות מזה מספר העתקות, כדי לחלק לכמה – לתקן ולשפר התוכן והסגנון, וכדי לשלוח לכמה רבנים – לבקש הסכמותיהם על הקונטרס.

הרבנית מרת אסתר שטרנברג עסקה אז בפרסום המבצע, ואף ביררה בחצרות חסידיים וליטאים הנוהגים שגם בנות מדליקות נרות שבת בברכה. כשדיווחה על כך לרבי, השיב לה (אגרות-קודש ח"ל אגרת יא'שצח):

למסור העתקה: 1) למערכת הקונטרס על דבר הדלקת הנרות, 2) להר"ר טובי' בלוי שי' בירות"ו.

בהתאם לזה העתקתי בקונטרס את רשימת החצרות שבהם נהגו כן.

בסוף נשארתי העוסק העיקרי בעריכת הקונטרס, ושנים הנ"ל עמדו על כך, שרק שמי יהי' עליו. והיינו שעל השער הי' כתוב רק שמי, ובפתח דבר כתבתי:

והנני בזה להביע תודתי להרבנים התמימים: ר' אלימלך יוסף הכהן שי' סילבערבערג ור' צבי הערש שי' לוסטיג, עבור עזרתם המרובה בהכנת הקונטרס.

כשהכנסתיו לרבי העיר עליו:

לא היו עוד עורכים ומחברים?

לראות גם בסי[דור] שהו[ציאו] ל[אור] ע[ל] י[די] הרב וויינשטוק[21] שי' (ירות"ו).

אחר כך שאלתי בשם המערכת:

האם כדאי שיצא הקונטרס לאור בשם ליובאוויטש – על ידי קה"ת; או אולי טוב יותר שזה יצא לאור על דעת עצמם של אחדים מחברי הכולל?

האם כדאי שתפיץ ותשלח המערכת (-בשם עצמם) את הקונטרס לרבנים ומוסדות חינוך לבנות שבמרחבי תבל?

והרבי הורה שהקונטרס יצא לאור באופן פרטי ושיושלח לרבנים ומוסדות חנוך לבנות. וכך עשיתי. ואחר כך דיווחתי:

כאן בארה"ב נדפסו 2600 עותקים, הוצאות הדפוס עלו 750$. מהם נשלחו לרבנים ונתחלקו כו' כ-1200. הוצאות המשלוח כ-250$. נמכרו כ-700, ההכנסות כ-450$. נשארו בינתיים כ-700 עותקים.

*

כשנדפס הקונטרס "נרות שבת קודש", נתבקשתי על ידי המזכירות למסור להם כמה עותקים, וכשאחד הרבנים כתב לרבי בנושא, שלח לו הרבי עותק מהקונטרס, וכתב לו (אגרות-קודש ח"ל אגרת יא'תקיג):

ובפני עצמו נשלח לכת"ר קונטרס שהדפיס כאן אחד מהרבנים הצעירים שי'.

*

בסוף הקונטרס כתבתי בקיצור אודות שקיעה הנראית הנהוגה ואודות השקיעה האמתית לשיטת רבנו הזקן. ואחרי שיצא הקונטרס לאור, בררתי הלכה זו לאשורה, והכנתי קונטרס נרות שבת קודש ח"ב.

כשסיימתי את עריכתו, כתבתי לרבי:

מצורף בזה קונטרס "נרות שבת קודש" חלק שני, שהכנתי לאחרונה, כדי להוציאו לאור במתכונת הנוכחית (לאחר איזה תיקונים והשלמות).

והרבי, השיב לי:

נת[קבל].

קודם הגמר –

יעיין בס[פר] הד"ר לוי שי' שהו[ציא] ל[אור] כאן לפני שנים אחדים (מת[למידי] "חיים ברלין" לפנים) – שלחו לספרי' שלי – וכן בס[פר] להרב מבלטימור[22] שי' ע[ל] ד[בר] כ[ל] ז[ה] (איני זוכר בדיוק שמו – אבל הו[ציא] ל[אור] לפני שנים אחדות ושלח כל החלקים).

[21] היא סדרת סדור הגאונים והמקובלים, שנערך על ידי הרב משה יאיר וויינשטוק, ירושלים תש"ל ואילך.

[22] הספר של הד"ר לוי הוא ספר זמני היום בהלכה, להרב ד"ר יהודה לוי. והספר להרב מבלטימור הוא ספר תנובת שדה להרב שמואל דוד סיגל (שהוא אחד מהספרים שחיבר, ושלח לרבי). בשני הספרים האלו דנתי בקונטרס נש"ק ח"ב.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org