צב.     דרך אמונה לר"מ ן' גבאי

צב. דרך אמונה לר"מ ן' גבאי

בהמשך למשפט הספרים, פסק-הדין, הערעור, ופסק-הדין של בית-המשפט-לערעורים, הוחזרו הספרים בב' כסלו תשמ"ח, כדלקמן פרק ‎צט‎קה.

הרבי הורה אז שלא לעשות שטורעם גדול מהחזרת הספרים, וכתב:

כיון שעתה הוא במנוחת הנפש והגוף, הסדר בזה שינתנו בלחש וק"ל.

ולפני שהגיעו הספרים ל-770, נסע הרבי לאוהל של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, וביקש שיביאו לו לשם אחדים מהספרים שיוחזרו.

למחרת בבוקר, בחר הרבי באחד משלושת הספרים שהובאו לו – הוא הספר "דרך אמונה" לר"מ ן' גבאי – והורה להזדרז ולהכינו לדפוס. בפתקה המצורפת לספר כתב:

בדפוס ירושלים (צילום ורשא) שינו והשמיטו.

להדפיס מפדובא (למברג) באם אין דקושטא.

להוסיף מ[ראי] מ[קומות], בעיקר לזוהר ותקו[ני] ז[והר].

למחרת ג' כסלו כתבתי:

מסרתי לדפוס את הספר "דרך אמונה" לר' מאיר ן' גבאי. את עריכת המראי מקומות מסרתי לר' אלכסנדר זיסקינד שי' פיקרסקי ור' אליהו שי' מטוסוב.

מצורפים בזה עלי ההגהה של הספר. הסידור בדפוס הוא על פי דפוס פאדוה שכ"ג, שהוא מקור כל ההוצאות המצויות. אמנם נודע שכבר לפני זה, בשנת ש"כ, נדפס הספר בקושטא, על פי שני דפים, השער וההקדמה, שתוארו בספרי הביבליוגרפיה, אך לא נודע ממנו עתה שום טופס.

והרבי השיב:

(לא נודע ממנו עתה שום טופס) וגם מה נדפס בפועל, נוסף על ב' ע[לים] הנ"ל.

ומהקדמת המו[ציא] ל[אור] דפדובה – ברור שלא נודע כלל שישנו, וגם לא להחיד"א וכיו[צא] ב[ו].

פשוט לומר שהי' ק[א] ס[לקא] ד[עתא] להו[ציא] ל[אור] כת[ב] י[ד] ולא בא לפועל, מאשר לומר שהו[ציאו] ל[אור] כ[מה] וכ[מה] טופסים וכולם נעלמו! וללא זכרון כלל!

עוד כתבתי באותה פתקה:

בקשר לההוראה להכין לו הקדמה. ניסיתי לעיין קצת מסביב לספר זה, ולעת עתה נראה הענין לא ברור:

בהוצאת ברלין (ובהוצאת ווארשא) נדפס בתחלתו "פירוש עשר ספירות על דרך שו"ת" מהמקובל רבינו עזריאל רבו של הרמב"ן, שעליו בונה ר"מ ן' גבאי את ספרו דרך אמונה ומרבה להעתיק ממנו.

והפלא בזה הוא שסגנון לשון השאלות בפירוש הנ"ל שוה כמעט ללשון שאלות ר' יוסף הלוי מאת ר"מ ן' גבאי. והאיך זה יתכן שר' יוסף העתיק את כל השאלות מפירוש ר' עזריאל הנ"ל ושלח אותן בלשונן אל ר"מ ן' גבאי.

ואי אפשר לומר שכל השאלות האלו רשם ר"מ ן' גבאי בעצמו (תחת השם של ר' יוסף הלוי), כדי להשיב עליהם את התשובות (כעין השאלות של תרומת הדשן), שהרי בלשון השאלה יש תוארים עצומים על המחבר, ואיך אפשר שיכתוב זה על עצמו?

והרבי השיב:

?! מובן בפשטות לגמרי – מה חסר לברור?!

בספר מובאים דברי ר' עזריאל בהקדמת וז"ל – שע[ל] פ[י] ז[ה] מובן שכל השאר הוא דהמחבר (או דמקור אחר שמציינו – ובפירוש).

ועל מה שכתבתי: "ואי אפשר לומר כו'" הוסיף:

כי זהו היפך הפשוט לגמרי.

*

למחרת ד' כסלו כתבתי:

מצו"ב עלי ההגהה של המראי מקומות, ועדיין צריך להשלימם ולשכללם ולהגיהם, בעזהי"ת בשעות הקרובות.

גם מצורף בזה ההקדמה, ועדיין נשאר בספק אצלנו:

א) האם להוסיף בסוף הספר את פירוש ר' עזריאל.

ב) האם לכתוב בהקדמה את פרשת הדבר שהביאה להדפסת הספר.

והרבי השיב:

מהיר.

ע[ד] ע[תה] (לפני תפלת מנחה) לא הגיעו.

ועל שתי השאלות השיב:

לא.

כשהכנסתי את עלי ההגהה של הספר, שסודר באותיות רש"י, הורה הרבי לשנותן לאותיות מרובעות. ועניתי:

האותיות רש"י ישַנו בדפוס בנקל לאותיות מרובעות.

והרבי אישר זאת.

*

מאז הרבה הרבי לזרז את ההתעסקות בדבר, כדי שיצא לאור ויוכלו ללמוד בו בסמיכות לזמן החזרת הספרים. וכל כמה שעות ביקש לשמוע דיווח מהתקדמות העבודה.

באותו יום הכנסתי את עלי הגהה מתוקנות, בצירוף פתח דבר, ולא הספקנו להכינו בזמן, והרבי ביקש שיביאוהו אליו בערב לביתו, ובמשך הלילה הגיהו שוב.

*

בפתח דבר כתבתי, על פי המענה הנזכר:

עפ"ז יש מקום לומר שהי' קס"ד להוציא לאור כת"י ולא בא לפועל, שלא נדפסו אלא שני הדפים הראשונים.

והרבי תיקן:

עפ"ז נראה לומר שהי' ק[א] ס[לקא] ד[עתא] להו[ציא] ל[אור] כת[ב] י[ד] הספר ולא בא לפועל, ולא נדפסו אלא שני דפים שאינם מגוף הספר ולא מהמחבר, כ[י] א[ם] של המדפיס.

עוד כתבתי בפתח דבר:

שני ספריו הראשונים של המחבר "תולעת יעקב" ו"עבודת הקודש" מובאים במקומות אין ספור בדא"ח. הספר השלישי שלפנינו "דרך אמונה", מובא לפחות בשני מקומות בספר דרך אמונה הוא ספר החקירה לכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" דפים ח, א. כו, א.

והרבי תיקן:

שני ספריו הראשונים של המחבר "תולעת יעקב" ו"עבודת הקודש" מובאים בכמה ספרים במקומות רבים בספרי כ"ק אדמו"ר הצ"צ. הספר שלפנינו "דרך אמונה" מצאנו לע[ת] ע[תה] בספרי הצ[מח] צ[דק] בספר דרך אמונה הוא ספר החקירה דפים ח, א. כו, א.

ועוד הגיה בפתח דבר בכמה מקומות.

*

מחמת הזריזות שבדבר, הכנסתי טופס נוסף של הפתח דבר, לפני שקבלתי את התיקונים שעל הטופס הראשון. כשראה הרבי שעדיין לא תוקן, הדגיש את המלים "על פי הוראת" שבתחלתו, וכתב:

ע[ל] פ[י] ז[ה] – לשנות בהנ"ל מתאים להערותי.

וכתב תאריך הפתח דבר:

ג' כסלו.

*

מחמת הזריזות לא דייקנו כל כך בכתיב, וספר הזוהר נכתב לפעמים "זהר". והרבי העיר על זה:

"זוהר" צ[ריך] ל[היות] בכל הנ"ל בשווה. קדימה ("זוהר") בוא"ו.

*

בה' כסלו, נדפס הספר, נכרך ונמכר, כדי שיוכלו ללמוד בו באותו יום, ובהתוועדות הבאה, בש"פ ויצא, היתה שיחה מיוחדת בקשר לספר הזה, ובה נאמר בין השאר:

ספר "דרך אמונה" ("להמקובל האלקי רבנו מאיר בן גבאי"), שנדפס זה-עתה בהוצאה מחודשת, ובהוספת מראי מקומות כו' – לאחרי שהגיע בהשגחה פרטית ביום שני דפ' ויצא, ותיכף ומיד הדפיסוהו באופן של זריזות, כדי שיוכלו ללמוד בו בהקדם האפשרי, ולהפיצו חוצה כו' ... ויהי רצון, והעיקר, שהדפסת הספר "דרך אמונה", והתחלת הלימוד בו עתה, יביאו לידי תוספת התעוררות בלימוד פנימיות התורה, כפי שנתבארה באופן של הבנה והשגה עד לשכל אנושי על ידי תורת חסידות חב"ד.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org