פג. אשל אברהם
בתמוז תשד"מ סיימתי את עריכת הכרך העשירי של אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. הקטלוג כבר היה מוכן אז, הספרים שנצטויתי לערוך אותם כבר היו מוכנים, ושאלתי אם כן במה להתעסק הלאה. הרבי השיב שלושה הצעות, והראשונה:
לדבר עם הרב בלויא שליט"א – ע[ל] ד[בר] ההו[צאה] ל[אור] של הכת[בי] י[ד] (דלא בחסידות).
הוראה זו באה בהמשך להוראה נוספת בשנה קודמת:
בחוברת נ של הקובץ יגדיל תורה סימן ה הדפסתי חידושי מוהרא"ד מבוטשאטש, חלק מאשל אברהם מהדורא תליתאה, שעדיין לא נדפס. כשהכנסתי את עלי ההגהה העיר הרבי:
באם כפשטות כתבו – יש מחד[ושי] ת[ורה] דבוטשאט[ש] כדי ספר, יש להו[ציאו] ל[אור] בס[פר] בפ[ני] ע[צמו] – המצו[רף] ב[זה]. כיון שכבר נסדר לא יוציאו אלא שיוסיף הערה שיו[ציאוהו] ל[אור] ביכל בפ[ני] ע[צמו] כו'.
וכן כתבתי בתחלת המבוא שבקובץ נ בשול הגליון:
תקותינו להוציאו לאור במשך הזמן בשלימותו – בספר בפני עצמו.
וזהו גם תוכן המענה בתמוז תשד"מ, לדבר עם הרב בלויא על דבר העריכה וההוצאה לאור.
למחרת בכ"ד תמוז דיווחתי על זה:
דברתי עם הרב בלויא שליט"א על דבר ההוצאה לאור של הכתבי יד (דלא בחסידות) המעונין להוציאם לאור, ובעיקר שאלתי על חדושי הבוטשאטשער. והשיב שהוא מתעסק וטרוד בהוצאה לאור של ראשונים (שאין בספריה), ולא של אחרונים.
התוכנית להוציא לאור את חדושי הבוטשאטשער בספר בפני עצמו – מעולם לא התגשמה.
אחר כך פנתה אלי מערכת "שלחן ערוך השלם", עם בקשה שאמסור להם את תצלום כתב-היד, כדי שידפיסוהו בסוף השלחן ערוך, יחד עם "אשל אברהם" הנדפס, על מהדורותיו. ואחר העיון וההתייעצות, הוחלט למסרו להם, והדפיסו ממנו בסוף כל כרך.
[אודות ההצעה השניה, להחליף כתבי-עת וקטלוגים, יסופר לקמן פרק קב. ואודות ההצעה השלישית לסדר את כרטיסי ספר החסידים – לקמן פרק פח].
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור