אגרת ז'תקפב

ב"ה, כ"ט שבט, תשכ"א

ברוקלין.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה

שלום שי'

שלום וברכה!

לאחרי הפסק נתקבל מכתבו ממוצש"ק עם המצורף אליו.

ובהיותי היום ערב ראש חדש מרבין בשמחה על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הזכרתי את בנו שי' לרפו"ש. ויהי רצון שביחד עם זוגתו יגדלוהו עם כל ילידי' שי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים.

בנועם קראתי מפעולותיו, אבל מתאים לפתגם רבותינו נשיאינו, שגם פתגמיהם תורה היא, גוט איז גוט און בעסער איז בעסער, ומעתיק הנני לשון הכתוב, שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי, ז. א. שאף שגם התורה אומרת שכרם הוא, וצריך לשמור אותו, אין זה בערך לנטירת כרמי שלי.

וכמבואר כ"פ איך שהכל נרמז גם בנגלה דתורה ועד להלכה למעשה, הרי גם בזה כן הוא - שמובן גודל החילוק בהנ"ל - מפסק הדין אפילו כל חפצי שמים, ז. א. מצות, לא ישוו בה לדבר אחד מדברי תורה, אבל במצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים (כרמי שלי) לא רק ישוו בה (מו"ק ט' סוף ע"א) אלא שגם מבטלין ת"ת ועוסק במצוה (עיי"ש ברש"י ותוספת).

ופשיטא שכוונתי בזה לתורת החסידות ועניני' הדרכותי' והנהגותי', וכיון שנצטוינו על הנ"ל בודאי שישנה אפשריות מלאה, שהרי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, ואין הדבר תלוי אלא ברצון.

לכתבו אודות הרמב"ם וחכמת הקבלה - עיין בזה ספר השיחות קיץ ת"ש עמוד מ"א ובהערה.

לכתבו בשאלתו באמירת סלח לנו, אף שלא שמעתי בזה, אבל מהענין נראה דתלוי רק בזמן אמירת סלח לנו, לא מה שיהי' לאחרי זה.

בברכה בבשו"ט בכל האמור.

מספר התיבות בועל הנסים - ראה סי' היעב"ץ: דחנוכה - ק"ח כו' (והוא - כנוסח אדה"ז) דפורים - ס"ח. והמובא מכלבו וכו' קכ"ד-קכ"ה י"ל שתלוי בשתי הדיעות שבשו"ע סו"ס תרפ"ב. וראה שה"ג להג' מרדכי פ"ב דשבת: בעה"נ יש קכ"ד תיבות כו' עם החתימה כשם שעשית כו'.

בהמצו"ב למכתבו: במאמרו ע"ד חיוב ת"ת כולל אנשים ונשים מבלי כל חילוק גם ברמז! ולא עוד אלא שחותם בל' הרמב"ם בזה! ולהעיר גם מהל' ת"ת לאדה"ז ספ"א.

ציורי הלוחות - כרגיל ב"עולם" - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי ע"ז, דמל' הש"ס משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא ע"פ דרז"ל עה"כ מזה ומזה הם כתובים. - ומדויק הוא בשער ה"שמועסין".

מ. שניאורסאהן

Kehot Publication Society · commercial