אגרת ז'תשמח

ב"ה, י"ב אלול, תשכ"א

ברוקלין.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר שמואל שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מי"א אלול, עם הפ"נ שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק [מו"ח] אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בו כותב אודות המיחוש שלו, והטפול שהציע הרופא, ודחה אותו עד לאחרי יום הקדוש הבע"ל. ושואל האם אפשר לדחות עד לאחרי חג הסוכות הבע"ל.

ובכלל במיחוש שכותבו אין כ"כ נפק"מ ואפשר בקל לדחות לעוד שבועים, כמשאלות לבבו לטובה. שכמובן החלטה אחרונה בזה - להרופא היא, שהרי התורה נתנה רשות לרופא לרפאות. אבל בודאי כשיסביר לו טעמו, ימלא רצונו ובזה.

בודאי ידוע לכת"ר, בכל זה מצאתי לחובתי להעיר על הנ"ל, שישנם אופנים שונים בביצוע הטפול, ונפק"מ בהם - ע"פ שו"ע, שישנו אופן מותר, וישנו וכו'.

כנ"ל - בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר בכלל, ולרפואה קרובה ושלימה בפרט.

והרי הימים, ימי חודש אלול, חודש הרחמים והרצון, רצון כימים הראשונים.

בכבוד ובברכה לבשו"ט ולכתיבה וחתימה טובה.

נדפסה בלקו"ש חט"ז ע' 588 ובשלימות בס' שלמי שמואל ע' עב.

מוה"ר שמואל: יאלאוו. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ט ז'עד, ובהנסמן בהערות שם.

קודם שיערוך: ראה רמב"ם הל' מלכים רפ"ז [דגם שם מדבר במש"נ כי תצא למלחמה גו' והי' כקרבכם (שופטים כ, א-ב)]. ונפק"מ גם - שדינו עוסק במצוה שפטור מן המצוה (סוטה מד, ב).

דעל ולמעלה: לקו"ת ד"ה כי תצא (השני) סופ"ב.

אשר ה': ראה סוטה רפ"ח. תניא פכ"ט.

מלא יו"ד: ראה מנחת שי וכלי יקר על הכתוב.

בתיבה אחת: ראה נדה סא, ב.

גוי אחד: ראה אגה"ק ס"ט.

שהוא היצה"ר: ב"ב טז, א.

המלאך המות: כולל כל יסורים ואפילו שמנה והכחישה, דמה לי קטלי כולה מה לי קטלא פלגא (ב"ק סה, א).