אגרת ז'תרד

ב"ה, י"ט אדר, תשכ"א

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו שהגיע באיחור זמן, בו כותב אודות המצב במשפחה ביחוד בעניני בריאות וכו' ושואל דעתי בזה.

והנה בכלל תמוה מה שכותב שכאילו אמר רופא שאין סיכוים להחלמה שלימה, בה בשעה שכמה מקרים ידועים ברור שנתרפאו בהחלט. ומביניהם גם כאלו שאני ראיתים, וזה יותר מכעשר שנה שהם בסדר ולא עוד אלא שבינתים נשאו (כי המדובר זה שמכירו הנני משך כל הזמן, הי' רווק ונשא והוליד בנים) ומשתכר בפרנסה קבועה.

בהנוגע למאורע מיוחד אי אפשר לדעת ברור ובהחלט אבל פשוט, שאמירת רופא בסגנון האמור, תמוה ביותר, ולכל היותר ובכלל בן אדם יכול לאמר, שאינו ערב ואינו לוקח אחריות בהנוגע לעתיד, ותו לא מידי.

בכלל בהענין כפי שמתארו וביחוד שילדים העומדים בגיל חינוך באמצע, פשוט שצריך להשתדל לחפש כל טצדקי שהבית ימשיך בקיומו.

ועוד ועיקר שצריך לעמוד בקישור תמידי עם מומחים במקצוע זה, לעוררם לשאלם בפועל מזמן לזמן על אופני טפולים ותרופות המתחדשים לעתים תכופות, האם יש בהם מתאימים גם בנדון זה.

והשי"ת המשגיח על כאו"א בהשגחה פרטית והוא גם הרופא כל בשר ומפליא לעשות, ינחהו ואת כאו"א מהמוזכרים במכתבו בטוב לפניהם באמת טוב הנראה והנגלה שהוא טוב לשמים וטוב לבריות.

ויהי רצון שיחול שינוי לטוב עיקרי בזה תיכף, והרי נמצאים אנו בחדש אדר ימים מוצלחים לבני ישראל בכל עניניהם.

בודאי אינו מסתפק בהשיעורים שכותב ומוסיף עליהם מזמן לזמן, ובודאי גם משתתף בשיעורים הנלמדים ברבים.

לשאלתו ע"ד היתר כו' - מובן שבזה צריך לפנות לרב מומחה על אתר ושיודע כל הפרטים וכו'.

בברכה לבשו"ט.

המצב: מחלת עצבים, ויש מכך סכנה לילדים.