אגרת ז'תרלה

ב"ה,ז' אייר, תשכ"א

ברוקלין.

ועד מתפללי בית הכנסת נחלת בנימין בתל

אביב, בארצנו הקדושה תבנה ותכונן על ידי

משיח צדקנו ב"ב

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

במענה למכתבם מי"ב ניסן שנתקבל ז"ע, בו כותבים הטעמים לשני הצדדים בשאלת איחוד שני הבתכ"נ שברחוב נחלת בנימין וברחוב הרב קוק, ושואלים דעתי בזה.

והנה כמו בכמה ענינים ישנו סוג הטוב וסוג האפשרי וכיון שכ"א צריך לדון את חבירו לכף זכות, הנה כולי האי ואולי דסוג הטוב הבא לקמן ג"כ יהי' בגדר האפשרי, ולכן אכתוב גם אודותו.

א) הטוב ביותר אשר יגייסו מבין אנ"ש שבת"א אחדים בעלי מרץ ובעלי פועל שיקחו על עצמם חלק מהם התפתחות ביהכ"נ אחד וחלק מהם התפתחות ביהכ"נ השני, אבל כמובן לא ע"י עריכת אסיפות בינם לבין עצמם ושקו"ט בעולם המחשבה כי אם בפעולות ממשיות להגדיל מספר המתפללים, דהשיעורים הנלמדים בכ"א מבתי הכנסיות וכו' ובמכש"כ וק"ו אם במשך זמן זה נתייסדו כמה בתי כנסיות חדשים עאכו"כ שאלה הקיימים מכבר אפשריות שלימה להתפתחותם, ובפרט שכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל מעורר ר"ר להצלחת פעולות מסוג האמור, וגם בזה ההדגשה פעולות וע"פ הפתגם טובה פעולה אחת מאלף אנחות, ודאי הדבר ששני הבתכ"נ יש להם זכות הקיום, קיום אמיתי, ז.א. קיום חי, שענינו צמיחה והתפתחות בכמות ובאיכות גם יחד.

ב) באם ע"פ ההנהגה דעד עתה לא יתעסק מי שהוא בביסוס בתי הכנסיות מאיזה טעם שיהי', ובמילא יש חשש שהתפתחות הענינים תהי' בכיוון שהי' עד עתה... ז.א.

שאפשריות הראשונה מפני סיבות האמורות לא תתגשם, אזי עכ"פ עליהם להתאסף עם ב"כ ביהכ"נ השני ולטכס עצה מה יש לעשות להצלה פורתא עכ"פ.

ג) שיתפללו שני מנינים אחד מוקדם ואחד לאחריו, אינני רואה בזה גרעון ושלילה, וכמו שכתבתי למר שמערלינג שי' מכבר בפרטיות.

כן אינני רואה שלילה באם חלק מהמתפללים יהיו מאחבנ"י הספרדים, ובלבד שיהי' נוסח התפלה נוסח החב"ד נוסח רבותינו נשיאינו.

בכבוד ובברכה לבשו"ט.

Kehot Publication Society · commercial