אגרת ב'תתו

ב"ה, י"ב תמוז, תשי"ד

ברוקלין.

הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר אברהם

יעקב שי'

שלום וברכה!

מכתבו מט"ו סיון נתקבל.

ובימי סגולה אלו, ימי הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ראש ישראל.

יצליח השי"ת את כאו"א שיהי' בתר רישא גופא אזיל.

אשר מכאן ולהבא יתמעטו ויבטלו המניעות בעבודת הפצת היהדות בכלל, ובהחזקת והרחבת הענינים והמסדות שבהם עמל ויגע כ"ק מו"ח אדמו"ר בפרט, ונלכה באורחותיו נס"ו.

בברכה.

נ.ב.

ובמ"ש במכתבו אודות תוכן הלאו דלא תענה ברעך, ששקיל וטרי בספרו סי' ד' וה', ומאשר מצא בהרמב"ן עה"ת בפ' דברים ה' י"ב שזהו אפילו כשלא מחייב כלום בבי"ד, ודלא כמו שהקשה עליו במנחת חנוך מצוה ל"ז.

הנה יותר מזה מוכח בחזקוני שם, אשר אף שבכ"מ שנאמר עד ה"ז שנים - הרי אפי' בעד אחד ג"כ ישנו לאו זה. והנה הרמב"ן על התורה וכן החזקוני ה"ה מפרשים ולא פוסקים, אבל בדעה זו משמע בתשובות גאונים קדמונים סי' ג' (ועד"ז בשו"ת שערי צדק שער ז' סי' מ"ח, שו"ת הר"י אבן מיגש סי' קס"ו), ודלא כספר יראים סי' גמ"ר, סמ"ג לאוין רט"ז, סמ"ק סי' רל"ה (וכ"מ במלחמות להרמב"ן סוף סנהדרין - ודלא כבפירושו עה"ת) תומים כללי מיגו סוס"ק נ"ב - וכמו שהאריך בכל זה בפירוש הרי"פ פערלא לס' המצות לרס"ג מל"ת ל"ד. יעוין שם. ולהעיר ג"כ מירושלמי סנהדרין בסופו - מובא בפירוש הנ"ל - דמשמע שם דלא תענה ברעך קאי ג"כ על הקב"ה.

ע"פ פירושי בענין יומא דשותא, מדויק ג"כ הביטוי שבגמרא "האידנא" - היינו זמן האמוראים.

מוה"ר אברהם יעקב: ניימרק. אגרות נוספות אליו - לעיל ב'תרפט, ובהנסמן בהערות שם.

ע"פ פירושי: לעיל שם.