אגרת א'כט

ב"ה, ער"ח סיון, ה'תיש"א ברוקלין, נ. י.

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהר"י שי'

שלום וברכה!

מוסג"פ הקונטרס לחג השבועות הבע"ל. והוא לזכות בו את הרבים אופן המתאים.

וכל מי שיש בידו כו'. וזכות הרבים תלוי בו, ולכן גם יסייע אותו בזה גופא, להצליח בהשפעתו זו.

* * *

ידוע אשר בימי המועדים ורגלים שבכל שנה ושנה מתעוררים הענינים השייכים אליהם

- בחג המצות ענין יציאת

מצרים, בל"ג בעומר גילוי

פנימיות התורה וכו' -

ושעת הכושר מיוחד היא אז להמשכה וקליטה פנימית של ענינים אלו בפרט.

וימים אלו דזמן מתן תורתנו - ימי סגולה הם לעם סגולה לקבלת הסגולה היא התורה בשמחה ובפנימיות.

אבל - אמר הקב"ה לישראל הביאו לי ערבים טובים שתשמרו את התורה ואני נותנה לכם. והערבות שמקבל מהם היא רק ערבות הבנים. כשאמרו מקבלי התורה בנינו עורבים אותנו (שנחנכם בדרך התורה) אמר הקב"ה הא ודאי ערבים טובים, על ידיהם אתננה לכם.

וכאז כן עתה.

על כאו"א מאתנו, בהכינו את עצמו לזמן מתן תורתינו הבע"ל, לעשות עתה ככל יכלתו בחנוך הבנים והבנות בדרך התורה, ולהחליט ולקחת על עצמו להשתדל ביתר שאת וביתר עז בזה לימים יבואו אחרי קבלת התורה.

וכל ישראל ערבים זה בזה.

השתדלות הנ"ל, אם תהי' רק בחנוך בניו ובנותיו הוא בלבד - אינה מספקת כלל.

כאו"א בטח יכול להשפיע - במדה ידועה על כל פנים - על החינוך של בני ובנות ישראל בסביבתו הסמוכה, ולפעמים גם על חנוך אלו הנמצאים בריחוק מקום, או גם במדינה אחרת.

ואם כאו"א מחוייב בהשתדלות לחזק ולהרחיב את החינוך הכשר במקום שהוא נמצא כבר, ובהשתדלותו להנהיגו במקום שלעת עתה אין מכירים בו,

על אחת כמה וכמה שצריך הוא להתקומם בכל עוז ולהלחם נגד כל פעולה וענין שעלול הוא לנתק את הבן והבת המתחנכים בדרך התורה מחינוכם זה, שעלול להרחיקם מתורת אלקים חיים, ומכל שכן אם עלול להביאם לידי כפירה, ח"ו.

וידועה הבטחת חז"ל: כל דבר שנתנו ישראל נפשם עליו הרי נתקיים בידם.

בברכת קבלת התורה בשמחה ובפנימיות,

מ. שניאורסאהן

Kehot Publication Society · commercial