עב · EN
ספרייה

פירוש המילות, הריעו לה' כל הארץ

צה, א

באיבודו וכליון שלו זהו עלייתו ותיקונו כמ"ש במ"א בענין פי' באבוד רשעים רינה ודוגמא לדבר הבכיה מעומקא דליבא כראב"ד עד שיצאה נשמתו ממש שבכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה א' כו' הרי נהפך הרע לטוב ע"י איבוד והתכללות במה שיצאה נפשו בבכי' וכה"ג). וזהו כמו בחי' תורת חסד הנ"ל שיוכל לברר בחכ' לטהר גם את הטמא ע"ד הנ"ל בענין כח הפלפול בחכ' לטהר את השרץ בק"ן טעמים אעפ"י שאינו כפי הדין כו' אבל בלתי גילוי אור ירידת החכ' למטה כ"כ לא הי' הטמא עולה מטמאתו וזהו מי יתן טהור מטמא לא אחד כו' וכמ"ש במ"א וד"ל. וזהו פיה פתחה בחכ' ותורת חסד כו' פי' בחי' ח"ת שבמל' שמברר הכל שרשו בח"ע דאור אבא דאצי' כידוע בענין חכמות בחוץ תרונה ח"ע דאתמשיך בח"ת הנק' חכ' בראש וחכ' בסוף וידוע דקמץ בכתר בקמיצות וסתימות השפתים והפתח בחכ' לפי שהחכ' שרשה ברב חסד דבי' אחיד אבא שיורד מגבוה לנמוך ע"כ הוא בפתח דוקא שמורה בחי' הפתיחה שהיא התגלות חוץ כמו פתיחת השפתיים שבנקודות הפתח וכמ"ש שפתי תפתח כו' פתיחת השפתיים להשפיע אור החכ' עד למטה מטה לעלות הכל בדבור שבפה דוקא לגזור אומר גם על הפסול וטמא שיוכשר ויטהר עפ"י עומק החכ' והיינו בתושבע"פ דוקא מל' קרינן לה כו' מתניתא מלכתא כידוע וזהו פיה פתחה בחכמה פה שדובר שפותח בגילוי אור לחוץ לבער גם כל התערובות טו"ר דנוגה היותר חוץ שרשו בח"ע בחסד שבה דוקא והיינו ותורת חסד על לשונה דהיינו ברב חסד דח"ע בתושב"כ כו' וד"ל. וזהו הריעו לה' כל הארץ ר"ת הלכה דתושבע"פ דוקא דהנה מבואר למעלה דבחכ' שבתושבע"פ דוקא ע"י פלפול הרב בכח החסד דוקא יוכל לברר ולהעלות הכל גם מי שאינו ראוי לכאורה כך למעלה הרי יוכלו להעלות וליכלל בקדושה האלקי' גם מי שאינו ראוי לעלות כמו הבירור מעה"ד טו"ר שיוכל גם הטמא לטהר כנ"ל וזהו הריעו לה' כל הארץ כל זה ריבוי לרבות הכל דהיינו לרבות גם לכל בחי' נוגה היותר קשה גם שלא הי' עולה ומתברר לעולם בלתי החכ' ובחכ' אתברירו הכל דהיינו בחכ' בסוף תושבע"פ דוקא פיה פתחה כו' ותורת חסד על לשונה כנ"ל וד"ל. והנה פי' הריעו לה' לשון תרועה ושיר כפשוטו והפי' הב' לשון שבירה ופירור כמו תרועם כו' וכה"ג שניהם עולין לסגנון א' דהנה פי' תרועה ושיר היינו פי' העלאה שלהם בקול תרועה דוקא לפי שהם ירדו למטה מאד ולא היו עולין לעולם ונק' מ"ת בחי' מי בוכין מ"ת בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא לפי שקודם השבירה הי' למעלה ולא למטה ובשה"כ נפלו למטה מטה מאד והן בחי' נוגה דסוף העשי' ולכך כשעולין ע"י החכ' ונטהרין מטומאתן כו' אזי יריעו בקול תרועה דוקא כמו שידוע מעיקר ענין התרועה שהוא רק ענין

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org

יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור

הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
השינוי יופיע אחרי שאחראי האוסף יאשרו. כל גרסה נשמרת בהיסטוריה.
דיווח על בעיהבלי חשבון
מה לא בסדר?
מה לא בסדר?
הדיווח גלוי לכולם באתר (בלי שמכם), חוץ מדיווח על זכויות יוצרים או תוכן פוגע. אל תכתבו כאן פרטים אישיים. או פתחו דיווח מלא, עם כותרת ותיוגים
הטמעה באתר אחר