אתה אבינו גואלנו מעולם כו'. וז"ש פודה ה' נפש עבדיו כו' אחר תי"ו דתמותת בתשלום הבירורים כו'):
(סג) ולבתר אתחברותא וסליקא דמטרוניתא עם בעלה ודא איהו תפלה למשה כו' לאפרשא ימינא ושמאלא לקבלא לה ולמהוי כחדא בחבורא חדא כו'. פי' מ"ש תחילה בענין הא"ב דמזמור הקודם לדוד בשנותו כו' אברכה את ה' כו' שהן בחי' כ"ב אתוון דז"א מבחי' גדלות דאבא שבו שמאירים וממשיכים למל' מבחי' יסו"א שביסוד ז"א שנק' שמשא כמ"ש ך"ב אתוון דעאיל שמשא בסיהרא כו' היינו רק להגדיל בנין המל' להיות בבחי' פרצוף שלם בבחי' האצי' שתוכל להתייחד בז"א בבחי' פב"פ כו' אך מ"מ עדיין לא יש בחי' היחוד ובמזמור זה דתפלה למשה מדבר בבחי' יחוד זו"נ בבחי' האצי'. וז"ש ולבתר אתחברותא וסליקא דמטרוניתא עם בעלה כו' כי לאחר שעלתה בבחי' האצי' ממש וכבר הופרשה והובדלה לגמרי מלבושים זרים דנוגה (ע"י כ"ב אתוון דבחי' גדלות דהוי' דז"א כמ"ש אברכה את הוי' בהוי' תתהלל נפשי כו' וכנ"ל שמזה בא סיבת ההפרשה דדינין קשין עד תי"ו דתמותת כו' פודה כו') ונתלבשה בלבוש מל' כמו ותלבש אסתר מל' (שהוא אור הבריאה בבחי' פנימי' שלו שעולה באצי' כנ"ל) אז נק' בשם מטרוניתא דוקא לשון מלוכ' בבגדי מל' דאצי' כו' ואזי מתייחדת בבעלה שהוא בחי' משה שנק' איש האלקים בעלה דמט' והוא בחי' יסו"א שבתוך יסוד ז"א בבחי' גדלות המוחין כו' וזהו ענין תפלה למשה איש האלקים כו' תפלה הוא בחי' המל' וכמ"ש ואני תפלה כו' אך בחול בחי' המל' נק' תפלה סתם ולא תפלה למשה כי בחול בחי' המל' מלביש רק לבחי' נה"י דז"א בבחי' הקטנות שבו כידוע דבחול הוא רק בחי' יעקב ורחל שהוא בבחי' קול ודבור שנק' קלא דמשתמע דיבור מורגש בהבל הפה בע"מ בגילוי השפע להחיות בע"ג מאין ליש ממש (והגם שבש"ע יש יחוד דמל' שנק' תפלה בלחש שאין הדיבור מורגש כלל וכידוע בפי' אדני שפתי כו' אין מלה בלשוני כו' אך מ"מ אינה מקבלת רק מבחי' החיצוני' דהבל החזה דז"א שזהו בחי' קול דיעקב כו' אבל בשבת עולה לקבל מבחי' הפנימי' המדות דז"א כמשי"ת) אבל בשבת נק' תפלה למשה שמתייחדת המל' בבחי' הפנימי' דז"א שהוא בחי' משה יסוד אבא שבז"א כנ"ל ולכך אומרי' תפלה למשה בשבת דוקא ואחר לדוד בשנותו דוקא מטעם הנ"ל וד"ל:
וז"ש ודא איהו תפלה למשה כו' לאפרשא ימינא ושמאלא לקבלא לה פי' ימינא ושמאלא כו' הוא בחי' חו"ג דז"א שהמל' עולה למעלה באצי' להתייחד בבחי' פב"פ שאז ימינא ושמאלא דז"א מקבלי' לה כמ"ש ימינא ושמאלא ובינייהו כלה ונק' כלת משה דוקא כו' שזהו בבחי' גדלות המוחין דחו"ב שבמדות דז"א (וכמש"ל שהיחוד בשבת הוא יחוד ישראל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור