רק בחלל היוצא למטה ששם הכל יכולי' לקבל מטעם הנ"ל. וזהו ענין החי"ת דחמץ שעכ"פ יש שרש ומקור ליניקת החיצוני' שנק' שאור וחמץ כידוע בפתח היוצא למטה בתחתיתו אך לא למעלה גם לא בקו השמאלי כי סתום שם עד גגו שלא יקבלו החיצוני' שם כלל וכלל וד"ל:
(קמה) ואמנם הנה בזאת מעל' יתרון הה"א על החי"ת במה שיש בקו השמאל פתח חלל בין הגג לרגל הקצר כו' וזהו עיקר ההפרש בין חמץ למצה שהוא ההפרש שבין הה"א לחי"ת כו'. וביאור הדברים הנה כמו הפה באדם הוא בחי' גילוי אור השכל שבמוח בפתיחת חלל שפתים דפה וא"א להיות שום גילוי אור החכ' ושכל לחוץ למקבלים רק ע"י אמצעות כלי הפה והוא כפתיחת הפה בשפתים ששם נגלה אור החכ' כמו פתח פיך ויאירו דבריך וכן א' כמה פעמים בדבור בד"ת לא ימוש כו' מפיך למען תהי' כו' בפיך וכ' פיה פתחה בחכ' שכל פתיחה בחכ' שהוא גילוי אור לחוץ למקבלים דווקא ואינו אלא בפה ולכך א' פיה פתחה כו' וחכ' שבראש הוא עצם כח השכל שמשכיל לעצמו וכך הוא נמשך ובא בגילוי במדות ומח' וכה"ג. אך אין זה נק' גילוי לחוץ כמו בדיבור שבפה שמקבל השומע שהוא בא בבחי' דבר נבדל לגמרי משא"כ במדו' ומח' שאינם נבדלי' מן העצם ולא נק' גילוי לחוץ ממש רק בפה בדבור וזהו טעם פתיחת הפה דווקא כמ"ש פיה פתחה וכו' וכן אד' שפתי תפתח וכה"ג (ומבואר במ"א שמטעם אחר הפה למעלה מהלב אעפ"י שלפי סדר ההמשכה צריך להיות הפה למטה מן הלב כי מן המדות נמשך לדבור אך לפי שנפש השכלי' נק' נפש המדברת דווקא והוא עיקר בחי' אדם שהוא בחי' מדבר בפה דווקא כמ"ש מי שם פה לאדם כו' ולזאת עיקר יתרון מעלת אדם הוא בפה שהוא עיקר בחי' אדם מ"ה דחכ' שבראש יותר ממדה שבלב וז"ש פיה פתחה בחכ' כו' אעפ"י שאינו רק גילוי לחוץ אבל זהו עיקר בחי' אדם מ"ה דחכ' ולכך פיה פתחה בחכ' כו' הנ"ל הוא יותר תחלה לכל כי מתאחד עם עצם כח השכל ממש ונק' נפש המדברת וכידוע דפי' ופה בבחי' יסודות דאו"א כו'). והנה בציור הה"א הרי בפתח חלל ונקב זה שבין הגג לרגל הקצר זהו ענין פיה פתחה בחכ' הנ"ל להיו' מבואר למעלה דקוין דה"א וחי"ת הן ג' מדריגות חב"ד כו' וקו העליון ואורך הקו כדלי"ת הוא חב"ד וחג"ת וקו השמאלי נה"י ונמצא בפתח וחלל קטן זה שבין הגג לרגל הקצר הרי נמשך בחי' המוחין דחב"ד שבקו העליון מיד בפתיחה קטנה זו וממילא עולה ונכלל ג"כ קו הימין והשמאל דהיינו שעולים ונכללים בקו העליון לצאת עמו בגילוי אור החכ' שבפה זה וכמ"ש פיה פתחה בחכ' שהוא גילוי לחוץ ממש (וגם יש בו יתרון מעלה שמתאחד עם עצם פנימי' כ"ח מ"ה דחכ' שבראש מטעם הנ"ל כמ"ש מי שם פה לאדם כו') כמו שבאה"ת הוא פתח לגילוי
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור