סי' תכט ס"א: שכל אחד ואחד הדר בא"י חייב להביא ברגל ג' קרבנות עולת ראייה ושלמי חגיגה ושלמי שמחה. פי' שיש לו שם קרקע, כמ"ש בפ"ק דפסחים ד"ח ע"ב2. ועי' בתוס' דפ"ק דפסחים ד"ג ע"ב3 ובמ"ל פ"ב דחגיגה4, דלא כמ"ש רפ"א דהל' ק"פ שהניח דברי תוס' אלו בצ"ע. מיהו מ"ש התוס' שם דפטור מפסח צ"ע כמ"ש המ"ל רפ"א מה' ק"פ. ולכן לא הזכיר רבינו אלא הג' קרבנות5.
שם ס"ד: לפי שהכל כתב בספר. אין טעם זה מספיק להמון עם שאין יודעים ספר וצ"ע.
סי' תלא קו"א ס"ק א (ד"ה וכן היא): ומדחה את המצוה לאחר כך. צ"ע6 דהא הר"ן7 כ' הילכך כיון דאמרת שאור הנר כו' הרי שאינו מדחה עד שאין אור הנר יפה דהיינו למחר. וגם מדמסיים וישכח מלבדוק משמע שאין לחוש אלא שמא ישכח לגמרי. ומ"ש ב[שם] הראב"ד8 היינו דראוי לבדוק ולכתחלה משמע. ותדע דהא הטעם משום שמא ישכח או שמא יתרשל, ושמא ישכח היינו הא חששא דאביי9 לפי' הר"ן, ושמא יתרשל היינו לס"ד דמשום זריזין הוא. ומ"ש רבינו לקמן10 דמשום זריזין נמי קבעו הדבר חובה, ל[א] מ[שמע] הכי מדברי הר"ן במ"ש ועכוב מצוה כו' למסקנא דטעמא משום דאו[ר] הנ[ר], ולא לס"ד דמשום זריזין.
שם: מה שכתב החק יעקב. תיקן: ומה כו'.
שם (ד"ה ומה שכתב): ואין מצות הקדמת התדיר דוחה את שאינו תדיר לגמרי. וע' מ"א סוס"י רפ"ו11.
שם (ד"ה ומהאי טעמא): אתי במכל שכן מלימוד ע"ש. יש לומר12 דלענין לכתחלה כל שכן הוא ולא לענין דיעבד. ועל כרחך צריך לומר כן גם לפמ"ש לקמן13 בדעת הטור ע"פ הלח"מ, והרי הלח"מ פי' כן דעת הרמב"ם14 ע"ש.
שם, בהג"ה ד"ה והן: דלא דמי (לאכילה. העביר את תחלת המוסגר לפני: ולהכי הרר"י.
סי' תמא ס"ד: עובר עליו בבל ימצא. כלומר מד"ס כיון שלא השאיל לו כו'. עס"י ת"מ15 ובק"א שם16.
שם סל"ו: שישרנו שלשה פעמים במים בתוך כלי של פסח וידיחנו יפה. תיקן: שלשה פעמים במים ואם ישרנו בנהר או בתוך כלי של פסח קודם הפסח וגם ידיחנו יפה22. ועה"ג ציין: ח"י23 א"ז24.
שם: הרי זה משובח. ותקנה זו אין נוהגין אלא מדוחק קצת ואין עושין כן אלא בבשר מלוח (שמערין הכל מן הכלי ושורין במים קודם הפסח) משום מניעת שמחת יו"ט שאין שמחה אלא בבשר כמ"ש בסי' תקכ"ט אבל דגים מלוחים (ובפרט דגים המלוחים בחבית שקורין הערינג) אין נוהגין כן אא"כ אין לו בשר כלל (לפי שצריך לערות הכל מכל החבית קודם הפסח ולא יטול מן החבית בפסח שמשהו חמץ הדבוק בא' מן הדגי' הוא כבוש בציר ואוסר גם שאר דגים הכבושי' עמו ולערות מן החבית קודם הפסח לשרות במים חוששין שמא יחוס שלא יתקלקלו הדגים לפיכך נוהגין לאסור בכל ענין). ואם הוא שעת הדחק [עי' סמ"ב].
סי' תנא סעיף עא, במ"מ שעה"ג: ריט לבוש. תיקן: ריט טוש"ע (ואח"כ על שהסממנים מעכבים ציין) לבוש וצ"ע בסעיף ל"ח.
שם סעיף עג, במ"מ שעה"ג: רכה רמ"א. תיקן: רשב"א ר"ן ש"ע.
שם: רכו רשב"א ר"ן ש"ע. תיקן: רמ"א סמ"ג ב"י.
שם: רכז סמ"ג ב"י. תיקן: מ"א.
סי' תנג ס"ו: כמון. שקורין פעלד קימל25.
סי' תסו ס"ז: ולפיכך אם אפה קודם פסח מותר לדברי הכל עס"י תנט. (העביר תיבות אלו לפני ויש לסמוך כו').
סי' תעז ס"ח: ויברך על נטילת ידים. עי' סי' קנח26.
סי' תפג ס"ה: שתקנו חכמים בלילה זה. ציין עה"ג: גמרא דף קי"ז [ע"ב].
סי' תפו ס"א: וא"כ במרור שהוא מד"ס. ציין עה"ג: גמרא דף קכ [ע"א].