סימן ו

סימן ו

צורת הפתח שהקנים רחוקים מהכותל ג' טפחים¹

צורת הפתח שהקנים שמן הצדדים רחוקים מהכותל ג' טפחים, שאי אפשר להקריבם לכותל מפני הגנקעש והפריזבעש², ובבכור שור בריש עירובין³ כתב שהוא פסול (ובספר תוספות שבת סי' שס"ג ס"ק י'⁴ מיקל בזה).

תשובה

אחרי דרישת שלומו.

מכתבו הגיעני לנכון ביום אתמול, הוא יום ש"ק פרשה משפטים, אחר יציאת בית הכנסת, ועכשיו נזדמן לי נוסע אחד המוכ"ז⁵, אמרתי שלא לעבור על בל תאחר, כי חדאי נפשאי להשתעשע באמרותיו הטהורות. עם היות כי הרגיזני לעלות בסלע המחלוקת להכניס ראשי בין הרים גדולים הבכור שור והתוספות שבת, ומכל מקום לאהבת מעכ"ת לא אוכל להשיב פניו ריקם.

והנה מאי דקלסיה מר להתוספות שבת, שסתר דברי הבכור שור בטוב טעם, אנא לא ידענא. כי מה שסתר ראייתו מהתוס'⁶, כל דבריו אינם עולים אלא לפי מ"ש לחזק קושיית ר"ת דשפיר קא מותיב, דלא ניחא ליה לפרש בענין דלא הוה סיפא דומיא דרישא, אבל לפי תירץ התוס' על כרחך לא הויא סיפא דומיא דרישא, ואם כן הדרא הוכחת הבכור שור לדוכתא, דלוקמי בכהאי גוונא כגון שהרחיק ג' טפחים מן הכותל.

גם מה שכתב כיון דצורת פתח הויא מחיצה הרי עומד מרובה⁷, הוא כמערכה על הדרוש, שהרי הבכור שור סבירא ליה כדעת התוס' (דף י' ע"ב ד"ה ועושה)⁸ דאפילו עומד מרובה צריך שלא יהיה מופלג מן הכותל, משום שאין הטעם משום דאתיא אוירא⁹ כו'.

ומה שכתב דלא גרע מנעץ ד' קונדסין¹⁰ כו', גם הבכור שור כתב כן¹¹, א[י] הוי הטעם משום דאתי אוירא כו'. אלא דסבירא ליה בדעת התוס' דנהי דמדאורייתא אפילו נעץ ד' קונדסין באויר רשות הרבים מהני מכל מקום מדרבנן בעיא מחיצות¹², ועל כל פנים שתי מחיצות [כ]מבוי מפולש, הוא הדין נמי דבעיא שיהיה הקנה סמוך למחיצה (ועל זה סמך הפרי מגדים¹³ וסתם בפשיטות כדעת הבכור שור, דלא כתוספות שבת).

ואולם מצד אחר נראה שהבכור שור בנה בנין קבוע על יסוד רעוע, דהא התוס' לא השאירו קושיית ר"ת בתימה או בקושי', אלא שתירצו בתירוץ פשוט ומרווח, ומדלא משני שינויא אחרינא אין לבנות יסוד ובנין, דיש לומר דחדא מתרי ותלת טעמי נקט. ועוד דלא ניחא להו לאוקמי באוקימתא אחריתא כגון שהרחיק כו', דבכה"ג אמרי' בספ"ד דמנחות (דף נ"ב ע"א וע"ב) דאי לא קתני, ועוד דהא בגמ' דמיבעיא ליה איפכא מאי, היינו לכתחלה לתקן המבוי בצורת פתח, ואי איתא לתקן הלחי לקרב אצל הכותל.

גם ראייתו של מעכ"ת מהתוס' (עירובין כ"ד ע"ב¹⁴) עולה על כולנה, שלפע"ד היא נכונה מאד. ומה שדחה מר דשאני התם דמחיצה תלוי' נמי מתרת במים, אין זה דיחוי, דאי איתא דהיינו טעמא דמילתא כל כהאי גוונא הו"ל להתוס' לפרושי ולא לסתום. ובפרט כמ"ש מעכ"ת בעצמו, דהמ"א¹⁵ כתב כן לענין ריחוק הבתים. ומה שדחה דיש לומר דהמ"א מיירי לענין מחיצה ולא לענין צורת פתח, הוא פשיטא ופשיטא דפשיטא דכל כהאי גוונא לא הוה ליה להמ"א לסתום אלא לפרש, דמה שמביא ראיה מהתוס' דכתב גבי צורת פתח, דמכל מקום בכהאי גוונא לא מהני צורת פתח (וגם רבינו אחמו"ר ז"ל נ"ע¹⁶ כתב דמהני צורת פתח, ולא פירש שיעשה הצורת פתח סמוך לבתים דוקא. אלא דדין זה העמיד בתוך חצאי עיגול, משום דמספקא ליה, כמו ששמעתי מפי קדשו פעמים רבות דכל ספק העמיד בתוך חצאי עיגול¹⁷, ודעתו היתה לחזור ולשנות פרק זה לראות אם צדקו דבריו. ואפשר שהיה על זה איזה קונטרס אחרון).

ועוד דאפילו אם תימצי לומר בדעת התוס' שההיתר מהפסק הנהר הוא משום דקל הוא שהקילו במים, מכל מקום הא משמע מדברי התוס' דאגודא דהנהר שבעבר השני לא היו שם בתים ודיורין כלל, ואם כן איך סלקא דעתא דליעבד התם צורת פתח אי בעינן הקנים סמוך למחיצה, והתם אין מחיצות כלל, וצריך לעשות הצורת פתח באויר. ודוחק לומר דיעשה עוד פסין מצדדים אורך ד' טפחים, דכל כהאי גוונא הוה ליה לגמרא לפרושי (ומשום הכי נמי השמיט רבינו הג' אחמו"ר זצללה"ה נ"ע דעת הבכור שור, וסתם כדעת התוספות שבת).

ומכל מקום בנידון דידן שהרחיקו יותר מד' טפחים הרבה, בודאי יש להחמיר, וכמ"ש (דף י' ע"ב¹⁸) דלא לישבוק פתחא רבה כו'. ואע"ג דבגמרא שם אמרו חזקה אין אדם מניח פתח גדול כו', מכל מקום הדבר ידוע שבימות הגשמים דרך הרבים מקולקלת ואי אפשר לעבור ברגל כי אם בצדי הדרכים ועל הפריזבעש דוקא. וצ"ע מזה בתשובת פנים מאירות חלק א' סי' כ"ה¹⁹.

אלא דלפי זה גם תיקון מעכת"ה לא יועיל בימות הגשמים, שבודאי יקלקלו הקנים שמעכבים הליכתם²⁰. ואין תקנה אלא לעשות צורת פתח קטן בצד הגדול. ואף שיעמיד הקנה על הפריזבע, לא הוה כהגביה מן הארץ מאחר שאין אויר תחת הקנה. ולכן אם אפשר לעשות צורת הפתח הגדול בענין זה שיעמיד הקנים על הפריזבעש וכשיגיע לגג יתעקם הקנה מעט (ובלבד שיחזקהו במסמרים אצל הכותל שלא יפול הקנה בהתעקמו) טוב הדבר, ולא יצטרך ב' צורת הפתח, ויהיה די בצורת הפתח אחד. וכבר בא לידי צורת הפתח שהיה רחוק מעט מן הכותל, והיה פעמים רבות שהיו עוברים בין הבית ובין הקנה מחמת קלקול דרך הרבים, וצויתי לקרב אל הכותל. רק אני עשיתי נקב בגג²¹ ברצון הבעל הבית. ומכל מקום אפשר גם כן שיעשו על דרך הנ"ל, שיתעקם מעט ולא יפול וכמו שכתבתי.

ואודות מה שכתב מעכ"ת שירא מפני המחלוקת, לא ידעתי איך שייך לחלוק על המחמירים והלא מרגלא בפומא דרבנן שהמחמיר תבוא עליו ברכה.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org