סימן ד
בניית בית ע"י האדון בשבת1
שאלה
אשאל ממעכת"ה בעובדא דאתאי לידן, בנידון בית שהתנדב האדון לבנות לנו על גבי חצר, שנתנו אנחנו עבורו מעות סך מסויים, ודיישי אמיצרי אבל לא בחפירה וכו'2, אם מותר להניחו לבנות בשבתות ויו"ט וחוה"מ ע"י פועלין שלו שבונה.
כי הנה3 בתשו' מהר"י הלוי אחי הט"ז סי' י החמיר מאד במקבלי קבולת, אף גם במקום שהמנהג בקבולת, הגם דלא שייך כאן טעם שכתבו התוס'4 בשם ר"י לחלק בין בית לשדה, משום דסבירא ליה עיקר החילוק כמ"ש התוס' (במסכת עבודת כוכבים) בשם הר"מ5 דבבית אין להאין יהודי חלק ביה, ואם כן אף במקום שהמנהג בקבולת אסור. ולפי דעתי דסבירא ליה כמ"ש הפרי מגדים סי' רמ"ג בשם הר"ן6 דהטעם הוא משום דלא מחזי להו לאינשי הפרש בין קבלנות לשכיר יום כו'.
עוד יש כאן מיחוש עפ"י מ"ש בתשובת פנים מאירות סי' ל"ח7 דהיכא דהישראל מרויח בזה אסור לכולי עלמא, ושכן הוא דעת הרמב"ם8 גם כן, דלא כמ"ש עליו הראב"ד בהשגות9, וכן פירש דבריו המ"א סי' רמ"ד10, והכא נראה דיש ריוח, כי אם לא יבנו בירח האתנים שרובו קדוש11 וימות הסתיו ממשמשים יכול להיות שלא יוגמר בחורף, וזמן היריד קצוב שכירות בית סך רב כו'.
אמנם מצד אחר יש להקל גם כן, דהיינו לדעת הרב המגיד12 שבפרי מגדים, דשם הטעם משום דחשדי ליה בשכירי יום, ואם כן במקום שנהגו בקבולת מותר13.
ועוד יש צד להתיר גם לפמ"ש ר"י הלוי, כיון דהדבר הוא מעשה רב ויש לו פרסום והויא דומיא דמרחץ כשנתפרסם הדבר14, וכל שכן לפי הגירסא לשנים רבות שבטור סי' רמ"ג. ואי משום האורחים שיבאו, אם ישמעו שהוא שלנו, ישמעו שהאדון בונה, ולחוש שישמע זה ולא זה הוא רחוק. ועיין בפרי מגדים על המ"א15 סס"ק י"ג ומיהו בשר הבונה בית לישראל כו' עי"ש.
ועוד דכאן יש להשר חלק בגוף הבית, כיון שבונה בנינים חדשים בצירוף עם הישנים. ומי יודע אולי יבקש מעות16.
על כל אלה אני מבקש תשובתו הרמתה כי מי כהחכם וכו' וכיד ה' הטובה עליו ישיבני.
תשובה
ברך לקחתי ביום אתמול צום גדלי', ואשיב מפני הכבוד בקצרה, כי בעה"ד17 ירט לנגדי ולא נתנני די השיב רוחי. ולזאת לא אאריך בטעמים וראיות רק עיקר הדין, שבשעת הדחק והפסד כזה שהשעה עוברת יש לסמוך18 על דעת התוס' ורא"ש ומרדכי וסה"ת, דעיקר איסור מראית העין משום שהרואה אומר שכירי יום נינהו, ולא משום דמחזי כשכירי יום כדעת הר"ן ומגיד משנה. ומצאתי און לי בכתבי הגאון אחמו"ר ז"ל נבג"מ.
וגם מה שהאריך בדעת הפנים מאירות סי' ל"ח, הנה גם דעתו שבבנין בית אין איסור מדינא, ואף שיש הרוחה שבלא שבת יוגמר ביו"ד שבועות ועם שבת יוגמר בט' שבועות כמבואר שם להדיא. ואף גם שיש להאריך בעיקר דינו של הפנים מאירות19, וכבר האריך בזה הגאון אחמו"ר ז"ל בכתביו20.
אך מה שיש לחוש בכאן הוא משום שהשר עושה בטובת הנאה, ואם כן אם רואהו בשבת צריך למחות כמבואר בסי' רנ"ב21. אמנם בשעת הדחק והפסד מרובה כזה לבי אומר לי לצדד להיתר, מאחר שאין הפועלים עושים בטובת הנאה לישראל אלא הם עושים בציווי השר, והשר שמצוה הוא בטובת הנאה, וכל כהאי גוונא אין למחות.
ודי בזה לחכם כמותו ואין צריך לפרש יותר, ובפרט שבהע"ד נחוץ מאד, ועוד חזון למועד, ואבוא אי"ה בארוכה22.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור