שאין לו קיום מצד עצמו רק תמיד אל המשפיע תשוקתו ודביקותו לקבל ועולה ונכלל במשפיע ממש מבלתי היות בחי' יש ודבר בפ"ע כלל ע"כ גם המקבל יאיר בתמידות מהארת המשפיע ששופע בו תמיד (וכמ"ש במ"א [בענין] פני משה כפני חמה פני יהושע כפני הלבנה וכתי' ויהושע נער לא ימיש מתוך האוהל אבל מ"ש ונתת מהודך עליו הוא אשר הי' יהושע איש אשר רוח בו להשפיע לכאו"א כו' נק' משפיע אחר שקיבל לעצמו באהל משה) אבל בחי' ה"ס אחרונו' שבמל' הוא אשר בחי' המל' נק' מקור משפיע אור וחיות אלקי לעולמות להיות ראש לשועלים להחיות רוח שפלים יש מאין כו' (וכנ"ל בפי' אמת ואמונה כל זאת וקיים עלינו כו') וזהו כדמיון חלק חצי כדור התחתון שבלבנה שמאיר על הארץ לגבי חלל העולם שאין אור השמש מגיע לשם כלל רק אחר שקבלה לעצמה בחצי העליון לבד וחצי התחתון חשוך לגמרי ומתחיל להאיר בחצי התחתון ג"כ מעט מעט עד שתתמלא כולה באמצע החודש אבל בסוף חודש חשוך לגמרי ואין מאיר בעולמות רק בבחי' צמצום והעלם גדול דהיינו רק בבחי' אחוריים דשם אלקים והוא בחיצוני' המדות שאין בהם מאו"פ דרצון ושכל ומדות כלל (וכמשל הנ"ל בתלמיד שנק' עלול שחיצוני' שבו מובדל ואין בהם אור הפנימית כלל) והוא הנק' פגימת הלבנה או מיעוט הירח ומה שבאמצע החודש תתמלא היינו שמפני תוקף אור השמש בחצי עליון יומשך גם האור בחצי התחתון מעט מעט עד דקיימא סיהרא באשלמותא בכל חלקי' גם בחצי התחתון באמצע החודש ונק' מילוי הלבנה וכך למעלה סיהרא עילאה היינו כל י"ס דמל' גם בה"ס אחרונות שבבי"ע מאירים מאור השמש שהוא בחי' הוי' דז"א דהיינו שגם בחי' ההשפעה דמל' בבי"ע מאיר בה מבחי' הפנימי' כמו בה"ס הראשונות ולא בבחי' חיצוניות ואחוריים בלבד וכמו בימי שלמה וכה"ג דקיימא סיהרא באשלמותא שהוא בכל קומת בנין המל' גם [במל'] דמל' דעשי' בהיכל ק"ק דעשי' הי' מאיר שם הוי' דז"א כמו בראש הבריאה וכמו בה"ס ראשונות שבמל' דאצי' בהיותה בבחי' אצי' דמקבלת לעצמה ממש כו' וכן גם עכשיו בכל שבת ויו"ט יש גילוי אור הוי' גם בסוף מדריגות המל' בעולם העשי' או בניסים וכה"ג וד"ל (אבל לפי דעה הב' שבחכמי התכונה שחצי העליון חשוך מפני אור השמש יתפרש להיפוך דמה שנק' משפיע בה"ס אחרונות יותר נעלה כי הוא תמידי יותר מבחי' ה"ג שלעצמה בהיותה בקירוב שאז לא קיימא סיהרא באשלמותא בחצי העליון כ"א מרחוק דוקא אז מאיר אור השמש גם בחצי העליון שבה וזהו נק' באשלמותא כו' וה"ז כענין פי' הב' בהוי' הוא אלקים דלעיל בסוף אות מ"ז):
(נ) ואחכ"ז יובן בתוס' ביאור שרש ענין ההפרש בין אורח לדרך ומ"ש הנותן בים דרך
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור