דא"א. ברוך גוזר ומקיים בחי' אור אבא דאצי'. ברוך עושה בראשית בחי' אור אימא דאצי'. ברוך מרחם על הארץ בחי' ז"א דאצי'. ברוך מרחם על הבריות בחי' נוק' דז"א דאצי'. ברוך משלם שכר טוב ליראיו בחינת א"א דבריאה. ברוך חי לעד וקיים לנצח בחי' אבא דבריאה. ברוך פודה ומציל בחי' אימא דבריאה. ברוך שמו בחי' ז"א דבריאה. בא"י בחי' נוק' דז"א דבריאה. והנה להבין ביאור בחי' רדל"א דאצי' ילה"ק תחלה בביאור בחי' כתר וגולגלתא דא"א שהוא מ"ש ברוך הוא לשון נסתר והנה ידוע בפי' אתה הוא דאתה הוא ענין הגילוי לנוכח והוא ל' נסתר ותחלה י"ל בבחי' גילוי דאתה שיש ג' מדרגות שהן בחי' אתה כמ"ש בזוהר בתלת דוכתי איקרי אתה כו' דהיינו כל מה שהוא יותר תחתון במדרגה נק' אתה בבחי' התגלות ביותר והיינו בחי' אתה שבבחי' מל' דאצי' כמו ואתה מחיה הוא בחי' ההתגלות דאור אלקי' להיות בע"ג מאין ליש ממש וזהו היותר תחתון במדרגה בבחי' אצי' ונק' סופא דכל דרגין הנק' עלמא דאתגליי' עולם הדיבור כידוע והן י' מאמרו' בכלל שכללותן הן רק כ"ב אותיות מאלף עד תי"ו ושרש הכ"ב אותיות הן ה' מוצאות הפה שזהו פי' אתה לנוכח בגילוי כי כח הפועל בא בגילוי גמור בנפעל וכאותיות הדבור שבאים בגילוי לזולתו דוקא וגם במדרגה זו אומר אתה הוא שיש בחי' ההעלם של זה הגילוי דואתה והיינו הנק' הוא כי לשון הוא היינו על מי שאינו בגילוי ומהות לנוכח רק מוסתר ונעלם ואינו נודע מהותו בגילוי אך נודע מציאותו לכך נק' הוא דמשמע שנודע מציאותו מי הוא רק שאינו בא בכאן בגילוי לנוכח אז יתכן עליו לומר הוא אבל כשלא נודע מציאותו כלל איך יאמר עליו הוא (בל"א הוא ער) וזהו רק מפני שנסתר ונתעלם אותו שיודעים בו מכבר שהרי כשלא נודע מציאותו שואלין מי הוא כו'. והדוגמא מזה יובן ג"כ בבחי' מל' דאצי' שבא בגילוי בעולמות בהכרח שבא גילוי זה מן ההעלם שבאצי' דהיינו בבחי' מאמר סתום שבמח' ולמעלה ממנו שהוא אמירה שבלב בבחי' מדות דז"א דאצי' שנק' מקור הנעלם לגבי גילוי הדיבור כידוע. וזהו הנק' הוא שנודע מציאות המדות שבלב במח' שמהן מקור מוצא ה' מוצאות רק שהן בהעלם והסתר ויתכן לקרותו בשם הוא והיינו פי' אתה הוא עלמא דאתגלייא ועלמא דאתכסיי' [דמחשבה] ומדות כו' כמ"ש מן העולם ועה"ע עלמא דנוק' ועלמא דדכורא. וז"ש כי אמרתי בלב ומח' עולם חסד יבנה בדיבור וכמ"ש והוכן בחסד כסא שהוא בחי' החסד שבמדות. וזהו ואתה וי"ו זה הוא מהמדות שבז"א שנמשך לאתה בדבור כו' כידוע. והמדרגה הב' למעלה מזו הוא מ"ש ואתה כהן לעולם ואיתא בזוהר דאתה זה קאי בבחי' חסד דז"א בבחי' חסד דכהן לפי שמבחי' חסד דז"א נבנה בנין המל' לכך אמר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור