צ. תולדות חב"ד בארץ הקודש
עתה אחרי שסיימתי את עריכת שני הספרים: א) תולדות חב"ד ברוסיא הסוביטית. ב) תולדות חב"ד בארצות הברית –
א) האם כדאי שאתחיל ללקט חומר לספר "תולדות חב"ד בארץ הקודש? הספר יכלול את השנים תקל"ח-ת"ש, נחלק לששה מדורים: א) תקות טבריה (תק"מ-תק"ס). ב) תקופת צפת (תק"ס-תק"פ). ג) תקופת חברון (תק"פ תרפ"ט). ד) תקופת ירושלים (ת"ר-ת"ש). ה) כולל חב"ד. ו) תורת אמת.
ב) האם כדאי שאסדר את כרטיסי "ספר החסידים" לפי השמות, שמהם יש להוציא חומר רב לספרי התולדות הנ"ל.
ג) נמצא מספיק חומר להוציא לאור לפחות כרך נוסף של אגרות-קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. האם להכין ספר כזה לדפוס?[31]
הרבי הדגיש ואישר במכתבי את המלים: כדאי שאתחיל ... כדאי שאסדר ... להכין ספר כזה לדפוס.
ספר החסידים, הם כרטיסים שכל חסיד התבקש למלאות משנת תשכ"ג ואילך, שנת לידתו, שם הוריו, שנת לימודו בתומכי תמימים ועוד.
הצעה איך לנצל השאלונים שנתקבלו לס[פר] החסידים (בפרט דמרוקו[32]).
אילו היו מסודרים לפי א"ב והיו מונחים בספריה, בודאי הי' בא לתועלת רב בכל מקום שפוגשים שמות באגרות וכיו"ב, וצריך לברר פרטים אודותיו.
על זה שאלתי כאן אם כדאי שאתעסק עתה בסידור כרטיסי ספר החסידים.
קבלתי אז את הכרטסת וסדרתי אותה, וממנה הוצאתי ידיעות רבות בקשר לתולדות חב"ד.
לפני איזה שנים סרקנו את כל הכרטיסים, והעלינו אותם לאתר הספריה, שכל אחר יוכל לבדוק בעצמו את כל הפרטים שרשמו החסידים בשעתו.
אמנם בפרק הזה תבוא סקירת ההוראות בקשר לעריכת והדפסת הספר תולדות חב"ד בארק הקודש.
ברצוני לנסוע לאה"ק, לבקר את ציון אמי מורתי ז"ל. בפעם האחרונה הייתי שם לפני שמונה שנים.
בהיותי שם אקציב שבוע אחד לבדוק בארכיונים שבספריית ירושלים ובאוספים פרטיים – החומר השייך לעבודתי, בעיקר לעריכת הספר "תולדות חב"ד בארץ הקודש"...
אשאל הסכמת וברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לכל הנ"ל.
באם בהסכמת הררחמא"ח שי' [חדקוב], בהסכמת זוג' תי'.
בעת ביקורי בארה"ק בקיץ העבר, הבאתי משם אלפי צילומים ומסמכים בקשר לספר תולדות חב"ד בארה"ק, ומאות – בקשר לספר תולדות חב"ד ברוסיא[33], והם מהארכיונים והאספים של שיל"א, כולל חב"ד, אברהם יערי, יבדל"ח שמואל שניאורסון, חאווקין ועוד.
מאז סיימתי עריכת האגרות-קדש, במשך חודש האחרון, סדרתי את כל הנ"ל, שיהיה אפשר לעבוד עליהם. עתה שסיימתי את סידורם:
האם ... להתחיל עתה את עריכת הספר תולדות חב"ד בארה"ק? להשערתי זה יקח כחצי שנה לערך!
או אולי להקדים לפני הנ"ל את סידור כרטיסי ספר החסידים?
הרבי הדגיש את המלים: "עריכת הספר תולדות חב"ד בארה"ק ... סידור כרטיסי ספר החסידים" וכתב:
קדימה לשני אלה (בב[ת] א[חת]?).
כלומר שבזה משאיר לי את האפשרות לעשות את שניהם בבת אחת, או להקדים אחד מהם על פני חבירו.
ביום ועש"ק פ' אחו"ק תשמ"ח כתבתי:
מצורף בזה עלי ההגהה של הספר "תולדות חב"ד בארץ הקודש" שסיימתי את עריכתו (מלבד המפתחות, שאני עדיין צריך לעשות).
הרבי הדגיש את המלים "שאני עדיין צריך לעשות" וכתב:
תיכף לגמרם (בזריזות). בטח – יו[ציאם] ל[אור] בזריזות.
לעריכת הספר הזה עברתי על כל החומר שהיה בהישג ידי, אמנם יש בירושלים, במכון בן צבי, 8 כרכי אגרות הפקוא"מ[34] מאמשטרדם שעדיין לא נתפרסמו. האגרות הן מבין השנים תק"צ-תרכ"ז, ויש לשער שיש שם חומר רב הקשור לתולדות חב"ד בארה"ק, ועדיין לא ראיתים.
השתדלתי זה כמה, להשיג צילום מכרכים אלו ולא הסכימו לתת, רק זאת, שאוכל לבוא לשם, לעיין בהם ולהעתיק מהם את הדרוש לי. האם כדאי לערוך נסיעה מיוחדת לארץ הקודש לצורך זה? או לחכות עד שתהיה סיבה נוספת לנסיעה לארץ הקודש ואז לבדוק גם זאת? או להסתפק בחומר שנכנס לספר הזה עד עתה ולהוציאו לאור כך, מיד כעת!?
במקום להכנס לגבולו של מהר"ש שי' סופר "הגיוני" יותר להתדבר אתו.
כמדומה שהסתפקתי אז אם הכוונה לר' שמואל שניאורסאהן, שעסק בשנים שעברו בחיפוש מסמכים הקשורים לתולדות חב"ד בארץ הקודש, ועבודתו עזרה לי הרבה בעריכה. או שהכוונה לר' שמואל גור, שעסק הרבה בחקר המשפחות, כולל משפחות חב"ד.
בכל אופן השתדלתי ולא הצלחתי להשיג יותר חומר מפנקסי הפקוא"מ, ובחודש אייר נדפס הספר.
[31] אודות הדפסת כרכי המילואים לאגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע – לעיל פרק נא.
[32] מה שכתב בסוף המענה הנ"ל "בפרט דמרוקו", הכוונה היא למספר גדול של כרטיסי ספר החסידים, שמילא השליח ה"ר יהודה ליב רסקין, מכל התלמידים במוסדות חב"ד במרוקו, וכן של הבעלי בתים במרוקו הקשורים לפעילות חב"ד. אמנם בשעתו לא ידעתי על כך, ולכן כתבתי: "ולא נתבררה הכוונה – מהו הקשר ממרוקו לספר השאלונים".
[33] מה שהשיב בקשר לספר תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית – לעיל פרק פח.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור