עה. הוספות לס' מאמרי אדמו"ר הזקן
נזכר בפרק הקודם, שאחרי הדפסת הספר מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, מסר עבורי חבילה נוספת של דרושים, ושאל "היש כולם בספר מאמרים הקצרים". גם לעיל פרק מח מסופר על חבילה נוספת שמסר, וכתב "הנדפס מהמצו"ב בהמאמרים הקצרים וכו'?". והשבתי על כך:
בדרך כלל, המאמרים הקצרים שבביכלאך אלו כבר נדפסו, אם כי נמצאים כאן מאמרים אחדים שעדיין לא נדפסו, ומכבר הודעתי, לאלו שמכינים את מאמרי אדמו"ר הזקן, שאת המאמרים הקצרים שימצאו מעתה, ירשמו יחד עם מאמרי אדמו"ר הזקן הארוכים.
כנראה קיבל את דברי, ומיד הטיל עלינו מלאכה נוספת:
מהנכון שבהקדם יוסיפו מ[ראי] מ[קומות] המאמרים (ע[ל] ד[רך] ז[ה] שבס[ספר] תק"ע) לס[פר] ואתהל[ך] וכו' שהו[ציאו] ל[אור] קודם שנתוספו הכת[בי] י[ד] בהספרי' – לכ[ל] א[חד] וא[חד] בעלון בפ[ני] ע[צמו] בכדי 1) לא לעכב התועלת שע[ל] י[די] ז[ה]. 2) לצרפו לס[פר] שכבר הו[ציאו] ל[אור].
הספר מאמרי אדמו"ר הזקן – תק"ע, נדפס בניסן תשמ"א, וניתוספו בו גם 1) מראי מקומות וציונים. 2) רשימת מאמרים ומראה מקום הכתב יד. נערכו על ידי הרה"ת ר' אליהו שי' מטוסוב.
אמנם ספרי מאמרי אדה"ז שנדפסו בתקופה הקודמת, לא נדפסו בה ציונים אלו. וזוהי ההוראה להוסיף עתה ציונים אלו גם לספרים שנדפסו בתקופה הקודמת, ולהדפיסו בקונטרס בפני עצמו, כדי לצרפו להספר – כשתהי' הדפסה נוספת.
שאלתי אם כן, אם הכוונה גם לספרים תורה אור, לקו"ת, סידור ובאורי הזהר, והרבי השיב:
ענין בפ[ני] ע[צמו] ועוד חזון למועד.
גם שאלתי איזה פרטים באופן עריכת ההוספה, והרבי השיב:
כוונתי שכ[ש]יצרפו המ[ראי] מ[קומות] וכו' – ע[ל] ד[רך] שבס[פר] תק"ע – יהי' (ס[פר] אתהלך כו') (אלו שהו[ציאו] ל[אור] פה בפעם הא') "מצויידים" במ[ראי] מ[קומות] וכו' ע[ל] ד[רך] ס[פר] תק"ע.
הדגשתי (וכ[מה] פ[עמים]) כבס[פר] תק"ע.
התחלקתי בעבודה הזאת עם הרה"ת ר' דוד שי' אולידורט ויצחק שי' וילהלם. בשלהי חודש תמוז הכנסתי את עלי ההגהה ל"הוספות לספר מאמרי אדמו"ר הזקן – הנחות הר"פ ז"ל", הרבי נתן תאריך על הפתח דבר:
מהיר. לזרז ההו[צאה] ל[אור] וה' יצליחם.
אחרי שסיימנו אותו, והר"י שי' וילהלם עדיין עסק בעריכת ההוספות לספר מאמרי אדמו"ר הזקן – אתהלך לאזניא, שאלתי:
האם כדאי לחלק את הנשאר ביני ובינו – כדי לזרז ההוצאה לאור, או להשאיר את גמר הספר עבורו.
(להשאיר את גמר הספר עבורו) שיהי' בשיטה אחידה וכו', וכדאי לזרזו.
הדרושים שבספר "אתהלך לאזניא" הנ"ל, הם הנחות מכ"ק אדמו"ר האמצעי מהדרושים שאמר כ"ק אדמו"ר הזקן בתקופת לאזניא. דרושים אלו הוגהו אחר כך על ידי ר' ליב ממוהילוב, ונעתקו על ידו בכרך מיוחד המתחיל אתהלך, ונקרא "אתהלך לאזניא". אחר כך הגיע לספריה כתי"ק 1161, שבו בא חלק מהנחות אלו, כפי שיצאו מעטו של כ"ק אדמו"ר האמצעי.
בשנת תשד"מ נשאל הרבי על ידי העוסקים בעריכת מאמרי אדמו"ר הזקן אם להדפיס מחדש את הספר הזה, על פי כתי"ק 1161 הנ"ל, והרבי הסכים להצעתם. אז כתבתי:
נמסרו לי דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א בקשר להדפסת מאמרי "אתהלך לאזניא" מגוכתי"ק אדמו"ר האמצעי; ולא נתבררה לי הכוונה בזה, ואפרט הדברים:
מאמרי אתהלך לאזניא הם הם הנחות אדמו"ר האמצעי ... לכאורה, אין מקום להדפיס את שתי הנוסחאות, כי אין ביניהם אלא תיקוני הלשון של ר' ליב מאהליבווער.
כך גם אין מקום, לכאורה, להדפיס רק את נוסח אדמו"ר האמצעי – במאמרים אלו שהגיעו לידינו בגוכתי"ק, כיון שהביכל שבגוכתי"ק כולל לאו דוקא מאמרים אלה, ולאו דוקא בסדר זה, ונק' בשם "להבין ההג"ה בלק[וטי] א[מרים]" (על שם התחלתו) ולא אתהלך לאזניא.
גם אין מקום, לכאורה, להדפיס מחדש את הספר אתהלך לאזניא, בנוסח שנדפס עד עתה, כיון שהביכל שממנו נדפס הוא משובש מאד ... ומה מקום להדפיסו שוב בתיקוני הלשון שעל ידי ר' ליב מאהליווער.
הרבי תיקן את תחלת דברי, והוסיף:
(נמסרו לי) מענה (כ"ק אדמו"ר שליט"א בקשר להדפסת מאמרי "אתהלך לאזניא") מכיוון שהמצב כ[ך] וכ[ך].
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור