תרה

החשיתי, כרחל לפני גוזזי' נאלמה, קודב"ה בגלותא סליק לעילא ולעילא, והוא גלות השכינה בכלל ואז מאור הגדול ומאור הקטן, שם הוי' הוא גדול דסליק כו', אבל שם אלקינו נק' קטן.

וביאור הענין דהנה כל נברא יש לו צירוף^ו המחי' אותו, כמו לזה נאה לקרות שור ולזה נאה לקרות חמור, והנה בע"מ נברה"ע והיכן הם צירופים אלה בע"מ, ובסש"ב יש בזה אריכות וקאמר שיש חילופים^ז, הם א"ב כמו א"ת ב"ש או אלב"ם, ובכלל יש רל"א שערים המתגלגלים פנים ואחור, והנה א"ת ב"ש האל"ף נתחלף בתי"ו הנה התי"ו הוא אות בפ"ע רק כשמחליף מקום האל"ף יש בו כח האל"ף, וה"ז כמו הלבנה דאחר הקטרוג כתי' המאור הקטן לכי ומעטי א"ע ונעשה במיעוט היותר אחרון שנעשה עצם חשוך רק שמקבלת אור השמש, והול"ל שתאיר כמו השמש ובאמת אינו בערך כלל אלא הוא מפני שמחליף האור ע"י יחוד שמשא וסיהרא (ע' בסידור בשער השבת^ח בפי' לרוץ ארח) נתייחד אור השמש עם עצם הלבנה שהיא עצם חשוך ולכן אינה מאירה כ"כ כמו השמש, כמו"כ כאן ע"י חילופים וחילופי דחלופים ותמורות ותמורות דתמורות, עד שבמיעוט אחר מיעוט אפשר שיהי' חטאת חסרון, [ועוד] לפתח חטאת רובץ.

והנה בעבודה הוא^ט, דהנה כתי' וזרעתי את בנ"י זרע אדם וזרע בהמה שיש ב' מדריגות בנשמה^י, א' הם הנק' זרע אדם היינו שיש להם התקשרות לאלקות והוא בחי' דעת המחבר חו"ב ראי' ושמיעה, דהנה כשא' שומע איזה דבר בכל פרטי פרטיו, מ"מ כשרואה אח"כ הדבר ההוא נעשה הקנין בנפש באו"א, כמו"כ בחי' הדעת שיהי' כאילו רואה, וכמו במ"ת רואין את הנשמע שבשמיעה הי' ראי'. ב' הם הנק' זרע בהמה שאין להם דעת, וא"כ השמיעה מרחוק הוא היסח הדעת, ואפ"ל חטאת חסרון בשוגג, שחטאת הוא על שוגג, דאם הוא מקושר ע"ד האבות הן המרכבה אינו שייך שיהי' חטא ועון, אבל בהיסח הדעת אפשר שיהי' חטא ועון שהוא חטאת חסרון. והעצה לזה שיהי' חטאת נקיון וכמ"ש לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה, נדכה הוא מפעולה שהוא מצד ההתבוננות איך שחטאתי נגדי תמיד עי"ז יהי' לב נשבר, וזה אפי' אלקים לא תבזה, דבכל הקרבנות כתי' ריח נחוח להוי' אבל לשם אלקים מה"ד והצמצום אינו שייך קרבן, אבל בחי' זו הוא קרבן לש' אלקים ג"כ.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org