תקפג

הו"א אומר כן. והענין דהנה משה הי' מעלדאת"כ, וגם כמו שהי' בעלדאת"ג הי' בבחי' עלדאת"כ דכתי' עליו ונחנו מה פי' בלי מציאות ובלי מהות, וזה כתי' עליו כמו שהי' בעלדאת"ג ושכינה מדברת מתוך גרונו, והי' בטל בתכלית ולכן א' ונתתי ששכינה מדברת מתוך גרונו. והנה בזהר נק' זה בשם נונא ימא רבא (במק"מ ד"ו א' מפרש ימא רבא הוא יסוד אימא) כמו ברואים שבים הם מובלעים במי הים כמו"כ יש בנשמות ג"כ שהם בבחי' עלדאת"כ, ובכלל הוא ההפרש בין מלאכים בגופים^יג* ובין נשמות בגופים ולכן המלאך אינו בעל בחירה^יד שהרי הוא שליח ויש בו כח המשלח ובפ"ע אינו מהות כלל ואינו שייך שישנה מאומה, אבל האדם הוא בעל בחירה ויכול לבחור שיהי' כמו משה, דהנה אמרז"ל מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי הם האבות אברהם יצחק ויעקב, וכמו"כ כמו משה ג"כ, ויכול לבחור ההיפוך לגמרי.

וזהו שבתחילת הבריאה הי' מים למעלה מארץ, דבסדר השתל' מים למעלה מארץ, דהמים למעלה מארץ ורוח למעלה ממים ואש למעלה מרוח ושמים מקיף לכולם, מ"מ עיקר הכוונה הוא הארץ [וזהו דאי' בכהאריז"ל דלידת הנשמות הוא בשביעי ש"פ מפני שאז הוא זמן קרי"ס^טו], ולכן מ"ת הי' בארץ דוקא, דהים אמר אין בי, תהום אמר אין עמדי, כ"א בארץ דוקא. אפי' מלאכים כשבקשו תורה^טז ואמרו אשר תנה הודך על שמים וא"ל כלום יש בכם יצה"ר, וצ"ל מהו הטענה והלא לא בקשו תורה בגשמיות שאם היו מבקשים בגשמיות יש מצות שצריכין יצה"ר לקיימם, אבל הם בקשו ברוחניות ומהו הטענה כלום כו', אלא מפני שעיקר הכוונה שיהי' בארץ דוקא מפני שהוא מדרי' גבוה נמשך למטה יותר, וכמו אותיות החקוקים על אבן טוב מצד עוצם בהירות האבן^יז א"א לקרות אותם כ"א כשהם על השעוה שאז הם רק הפעולה אז אפשר לקרות אותם, והוא מצד בהירות האבן וכשנתרחקו מן האותיות^יח דוקא אז אפשר לקרותם, כמו"כ בתורה מפני שהוא מדריגה גבוה לכן הוא דוקא בארץ. וזהו אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי, מה שאנכי עשיתי ארץ הוא בשביל אדם בראתי, בראתי בגימטריא תרי"ג, ואדם הוא מ"ש זאת התורה אדם, דהנה כתי' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה וצ"ל והלא אין לו דמות הגוף ולא גוף ואיך שייך לומר כמראה אדם אלא שהוא בחי' זאת התורה אדם, דרמ"ח פקודין רמ"ח אברין דמלכא ושס"ה ל"ת שס"ה גידין. ובאמת הנה הארץ למעלה במדרי' מהשמים, דהנה יש פלוגתא שמים קדמה או ארץ קדמה ואלו אלו דא"ח

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org