אגרת ג'צח

ב"ה, י"ב כסלו, תשט"ו

ברוקלין.

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר

שמעון שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מג' כסלו והקודם לו. וגם לאחרי ביאורו במכ' אינו מובן סיבת שתיקותו הארוכה ואין צועקין על העבר.

בשאלתו אודות מנהגי היארצייט שאין עוברים לפני התיבה בש"ק מלפני היארצייט וכו'. אם יש למנוע אותם הרוצים לעבור לפני התיבה, הנה כגון דא לא שמעתי, ואינני מבין התועלת בזה.

בהנוגע לעשות ציורים על העמוד וכן כתבת שונות. לדעתי חשש בדבר בלבול כוונת המתפלל והיסח הדעת בתפלה בה עומד שלא תמיד מתאמת להכתוב על העמוד והתיבה.

והא דבכמה בתי כנסיות אין נזהרים בזה, י"ל טעמם שמפני הרגילות בהכתב וציורים אין חוששים שיגרום להיסח הדעת מפני הרגילות שבהם, והוא ע"ד המבואר בנוגע לנשיאת כפים דאם דש בעירו שאני. ובכ"ז לדעתי הוא תירוץ כל שהוא, כיון שמתחלפים היורדים לפני התיבה ובהם גם כאלו שאין מתפללים אפילו בבית הכנסת זה ולא ראו הציורים אפילו באקראי, וצ"ע נ"כ שאו"ח ס"צ סכ"ג.

בשאלתו אודות אמירת ברכו לפני עלינו ביום קריאת התורה. הנה מעולם לא שמעתי ע"ד מנהג זה ובטח יבארו בפרטיות יותר, אם הכוונה גם לתפלת שחרית דיום ב' וה' וכו'.

בענין הסליחות בצום גדלי'. נראה לי וכן הנהגתי בביהכ"נ כאן, שמזכור רחמיך יאמרו ע"פ הסדר דכל ימי הסליחות - ולא כנדפס בקובצי סליחות וגם לא כמו בערב ראש השנה.

ומובן ג"כ שאם אומרים בתוך התפלה אין לומר עוה"פ אשמנו וכו', למנהג ע"פ האריז"ל שאין לאומרו אלא פעם אחת.

בברכה.

Kehot Publication Society · commercial