אגרת ג'קסד

ב"ה, ד' טבת, תשט"ו

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתביו מי"ד כ"ב וכ"ח כסלו. נהניתי מ[ה]התועדות שעשו ביום הבהיר י"ט כסלו ומה שהסבירו להתלמידות פרשת החג, ומהנכון הי' שבמקרים כמו אלה הרי ינאמו ג"כ אחדות מהתלמידות בכדי להמשיך אותם - אריינציהען זיי - יותר בהענינים.

ואף שע"פ הרוב מסייעים להם בעריכת הנאומים, הרי ישנה ג"כ השתתפות מצדם וגם עצם הדבר שהן נואמות ערך רב לו.

מ"ש אודות מצב בריאותו ושנפל ברוחו מזה, הנה בודאי ידוע לו שזה היפך תורתנו בכלל, ותורת החסידות בפרט, והתורה נתנה רשות לרופא לרפאות, אבל בבת אחת עם זה על האדם לזכור ולדעת ברור, שהשי"ת הוא הרופא כל בשר ומפליא לעשות, ובמילא עליו לעבדו ית' בשמחה ובטוב לבב, ובטוח השי"ת למלאות הבטחתו בהמצטרך להעובד, וכמבואר הענין בכ"מ בדא"ח, ואין להתעמק כלל וכלל במצב הבריאות, און צוהערען זיך ווי מען פילט זיך, כי זהו מעניניו של הרופא ולא מענינו של האדם, והאריכות בדבר הפשוט אך למותר, וזכות התעסקותו בקירוב לבן של בני ישראל לאבינו שבשמים תעמוד לו לבשר טוב בכל הנ"ל.

בברכת הצלחה בעבודתו בקדש המחכה לבשו"ט.