אגרת ג'רסד

ב"ה, י"א שבט, תשט"ו

ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחר שתיקתו הכי ארוכה, הנה סו"ס נתקבל מכתבו /1;31amp&, ובודאי נתפרסמו בתוככי התמימים וגם אנ"ש דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בעל ההילולא, בהנוגע צו "צער חסידים", וביאר את דבריו, שישנם כאלו שבאים בכתובים רק, ר"ל, כאשר אירע איזה צער ועגמ"נ ח"ו, עכ"ל. ותמי' שכנראה גם הוא רצונו להכנס בסוג זה. ובמילא כשרצו שיודיע ע"ד קביעות שיעור - לא הי' כביכול אופן אחר אלא שיהי' ענין של עגמ"נ, ר"ל, ובמילא שולח מכתב ובמילא ג"כ מודיע ע"ד שיעורים. והרי טוב טוב הי' לכל הצדדים, אם היו אנ"ש מתרגלים לכתוב ולהודיע על כל ענין של שמחה, ובמילא הי' הרגל נעשה טבע, שגם בדרכי הטבע יהי' נרגש שינוי בכיוון זה, שתתרבה השמחה בעניניהם. ועיין ג"כ זהר חלק ב' קפ"ד ע"ב ד"ה תא חזי. ויה"ר שיהי' שליח טוב להחדיר מנהג זה הטוב, לא רק בהנוגע לעצמו אלא לכל סביבתו...

נהניתי ממ"ש אודות השיעורים. ובודאי משתדלים כל המשתתפים להמשיך עוד אנשים כאו"א לשיעור הוא, ובודאי למותר לעוררו שידבר ויבאר מזמן לזמן גם ע"ד דעם ארום פון חסידות הדרכותי' ומנהגי'. והשי"ת יצליחו בתלמידיו ובמושפעיו.

בשאלתו ע"ד המעשר שמפריש (ובודאי מפריש מעט יותר ממעשר - וכידוע מרז"ל שאין לדקדק בצדקה), הנה יכול לתת מזה גם הפרשות יו"ד שבט, פורים, י"ב תמוז וכו'.

בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל,

מ. שניאורסאהן

חלקה נדפס בלקו"ש חכ"ד ע' 420 וחלקה שם ע' 434 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

צער חסידים: ראה לעיל ח"ג אגרת תשיג, ובהנסמן בהערות שם.