אגרת ג'שנ

ב"ה, ט"ז אדר, תשט"ו

ברוקלין.

שלום וברכה!

זה זמן רב ביותר שלא נתקבל ממנו כל מכתבים אף שמפעם לפעם מקבל הנני ידיעות מן הצד. מובן שאין זה מספיק ובטח ימלא עד"ז בהזדמנות הכי קרובה, וזכות זה מה שניצל ההזדמנות מההשגחה הפרטית, להשפיע בסביבתו לקרבם לחסידות הדרכותי' ומנהגי', בודאי יעמוד לו לסייע בעבודתו הוא בשלשת הקוים דתורה עבודה וגמ"ח.

ומ"ש אשר העסק בעבודה שבלב זו תפלה מונעת או גם סותרת לקו השני הוא קו התורה. לפלא, איך אפשר להיות קס"ד אשר מצוה אחת של הקב"ה תהי' סתירה למצוה שני' ובפרט במצות כלליות כהנ"ל, ואדרבה ואדרבה מצינו בתפלת אבא בנימין שתהי' תפלתו סמוכה למטתו, כי לימוד התורה הבא לאחר התפלה הוא ביתר שאת וביתר עז מלימוד תורה בלי הקדמה זו, ומבואר ג"כ בכמה מקומות בדא"ח בענין דהלכה כבית הלל מפני שנוחין ועלובין היו אף שבית שמאי היו חריפי טפי, והלכה הרי בא זה גם מעומק ההבנה ולא רק ענין של גזירה. ומובן שזה נוסף על המבואר בקונטרס עץ החיים ע"ד גודל ההיזק מהפירוד עץ החיים מעץ הדעת וכו' עיין שם; ובהנוגע לקו השלישי הוא קו הצדקה וגמ"ח, הרי מבואר בספר תורה אור בתחילתו שנעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, ומובן מהגהת הצמח צדק לשם נדפס בלקוטי תורה לג' פרשיות בתחלתו, שאלף הוא בלא דרך גוזמא ובלשון הרגיל אלא אלף ממש, מובן שאין סתירה לכל הנ"ל ממה שרואים בחוש שיש כאלו שיש להם חוש בלימוד הנגלה וכאלה שיש להם חוש בלימוד החסידות וכו', כי זה ע"ד המובא בתקוני זהר (ומבואר באגרת הקדש) שישנם מארי תורה מארי עובדין טבין, ועיין ג"כ בפירוש מרז"ל כל האומר אין לי תורה, בקונטרס עץ החיים ובהערה שם ובאגה"ק סי' ט'.

בברכה להצלחה בכל הנ"ל ולבשר טוב בהקדם.