במענה על מכתבו מערב זמן מתן תורתנו, ולפלא שאינו מזכיר דבר מקביעות עתים שלו בתורה בכלל ובתורת החסידות ביחוד, שהרי זה הצנור והכלים של אנ"ש לקבלת ברכות השי"ת בהמצטרך לאדם וב"ב, שבזה נכלל כמובן ופשוט נשיאת חן בעיני אלקים ואדם והצלחה בעסקנות, וה"ה בנוגע לשאלתו ביחוד ידוע הוראת חז"ל מי שיש בידו יר"ש דבריו נשמעים, וכיצד יבוא לאהבתו ויראתו הרי זה ע"י התבוננות כו' כפסק המורה הגדול בהלכות יסוה"ת ריש פרק ב' וכמבואר בארוכה בתורת החסידות מתחיל מספר התניא קדישא, ואף שמוכרח לימוד זה מבלי כל טעמים האמורים שהם ענין דקבלת פרס (וכידוע בענין תואר זה שהוא מלשון פרוסה, ראה לקו"ת שה"ש יז, א ויש לקרב לזה מאמר רז"ל הידוע דרכו של עני - בדעת הפרוסה) ובתקופתנו זו שגילו לנו כ"כ ממעינות החסידות הרי כל או"א מאתנו עשיר הוא בנכסים אלו, אלא שגם על נדון דידי' קאי מרז"ל מעיקרא כי עביד אינש אדעתי' דנפשי' עביד, ויה"ר שיתחיל ללמוד חסידות בשופי לכה"פ אדעתי' דנפשי' כנ"ל ומזה יעלה לדרגא אחר דרגא וכמבואר הפרטים בזה בס' דרך חיים וכמצוין שם במפתחות.
ובנוסח הדבורים לבאר נחיצות המחיצה, הרי כבר נדפסו כמה מאמרים אפילו במכ"ע דארצוה"ב ומהם גם חריפים, שבודאי קרא אותם ובמילא יכול למצוא האותיות המתאימות למקומו וזמנו,
ויה"ר שיבשר טוב בכל האמור נוסף על הבשו"ט ששומר שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא הידועים.
נחיצות המחיצה: ראה גם לעיל חי"א אגרת ג'תנב, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ד'תעו.
כבר נדפסו: ראה גם לעיל ח"ט אגרת ב'תשפב, ובהנסמן בהערות שם. תשובות אלו לוקטו בס' "קדושת בית הכנסת" (נ.י. תשי"ט).
יובא מ: igros-index · Kehot Publication Society · commercial · העותק השמור ב־RebbeHub