במענה על מכתבו מכ"ו מנ"א, במה שכותב שמעביר שנים מקרא ואחד תרגום ביום עש"ק וש"ק עם פירוש רש"י וכמבואר בפוסקים.
הנה אין זה מחליף התקנה שהפיצה כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, דלימוד פרשה חומש עם פירוש רש"י בכל יום, היינו ביום ראשון מהתחלת הסדרה עד פרשת שני, וביום שני מפרשת שני עד שלישי וכו', כי צ"ל כל יומא ויומא עביד עבידתי', ואין תוכן תקנה זו מתוכן הענין דשנים מקרא ואחד תרגום בעש"ק, ועד"ז הוא גם בנוגע להשיעור תניא ואמירת תהלים בכל יום, ואפילו את"ל דשייך בזה תשלומין מיום אחד להקודם, אבל ככל שאר עניני תשלומין ה"ז בדיעבד ובדוחק וגם אז בכמה ענינים אין התשלומין כמו העיקר, וק"ל.
ובמ"ש אודות ציציות הנטוות במכונה, ואשר מספרים בזה מהוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר.
הנה מה ששמעתי אני הוא ובקיצור, שבימי המלחמה הראשונה אשר במדינת רוסיא הוגלו אלפים מבנ"י לפנות נדחות, ונתבטלה האפשרית להביא תשמישי קדושה מפולין, מפני הדוחק ארגנו בית חרשת לטוי' של יהודים ובה גם טויית ציצית בשביל הגולים. פרטי המכונות וההכשרים שנעשו אז אין ידועים לי, אבל כיון שהי' זה בשנות תרע"ה-ו ברוסיא, בודאי לא היו שם המכונות שמשתמשים בהם עתה, כ"א מכונות כאלו שיש בהם תפיסת יד אדם יותר, אף שמובן שגם בהם עבדה המכונה רוב הזמן.
Kehot Publication Society · commercial
יובא מ: igros-index · Kehot Publication Society · commercial · העותק השמור ב־RebbeHub