במענה על מכתבו מיום הבהיר הילולא דרשב"י, בו כותב אשר משגיח הוא בנגלה, אבל אינו עונה על משאלת התלמידים מפני שלומד הוא לא אותה המסכת הנלמדת בכתה.
ומובן שאין לטעם זה כל יסוד כיון שבידו הדבר תלוי ללמוד המסכת שלומדים הם, ובפרט ע"פ הפס"ד בהלכות ת"ת לרבנו הזקן פרק א' סעיף י"ב, שבכגון דא העיקר הוא שיקבלו התלמידים השפעתם כדבעי, כן הטעם השני שאין לו כח להם כי שואלים הרבה, - גם בזה צ"ע, כי ממ"נ אם שואלים כהוגן, כדאי לענות אותם, ואם אין השאלות כהלכה עליו להסבירם את זה עצמו, כי הרי זהו מיסוד חינוך תלמידים שיהיו שואלים ומשיבים כדבעי, וק"ל.
ובמ"ש שמפחד שהכחות ששם עליהם ה"ז לחנם, ומעתיק פתגם אדמו"ר הזקן בזה, - תמה אתמה על אנ"ש שיאמר דבר כזה, שפב"פ אינו שייך ללימוד החסידות, ולכן אין להתענין ולהמשיכו ללימוד זה, כי אפילו את"ל שפתגם רבנו הזקן אינו בדותא, וקרה כן באמת, הרי בטח ידע שרש נשמתו וענינו של פב"פ בגלגול זה, ובהתאם לזה פסק דינו, משא"כ באנשים כערכנו, וראה ג"כ הלכות ת"ת לרבנו הזקן פרק א' סעיף ד אשר א"א להנשמה להתתקן וכו', ומי מאתנו יקח עליו האחריות לפסוק דין היפך האמור...
Kehot Publication Society · commercial
יובא מ: igros-index · Kehot Publication Society · commercial · העותק השמור ב־RebbeHub