הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה יוסף שי'
לאחרי שוב הפסק ארוך במכתביו, נתקבל מכתבו מכ"ב לחודש זה, ומובן אשר סיבת העדר הכתיבה שכותב הוא, שאין מה לכתוב ולהודיע, אין זה מתרץ הקושיא, אלא אדרבה עוד מגדיל אותה, כי איך זה אפשר אשר אחד מאנ"ש ובפרט מהתמימים ובפרט מהמשרתים בקדש, שבודאי זוכר המבואר בדא"ח בתוכן הכתוב ימים יוצרו ולו אחד בהם, אשר כל יומא ויומא עביד עבידתי', ובאם לאו יומא ערטילאי הוא, יכתוב שלא כתב משך כמה שבועות וחדשים, מפני שלא הי' מה לכתוב, ובפרט שנמצא בעיר בה עשיריות אלפים מישראל, ונוכח לדעת שחלק מסוים מהם עדיין זקוק לבריאות ברוחניות, הבאה על ידי עניני תורה ומצות, כי רמ"ח מ"ע הם נגד רמ"ח אברים ושס"ה מצות ל"ת כנגד שס"ה גידים, ומובן ופשוט ג"כ שלפום גמלא שיחנא, ומקודם ניתנו לו הכחות הנצרכים לעבודה זו.
אקוה שניצלו את יום הבהיר ל"ג בעומר הילולא דרשב"י באופן המתאים, אף שאינו מזכיר עד"ז, וכן ינצלו את ימי הסגולה הבע"ל, ונעם לי לקרות במכתבו שגם מר...
השתתף בהתועדות, וכדאי ונכון לחזקו ולעודדו לזמנים תכופים אותו ואת זוגתו שיחיו, וד"ל.
מו"ה יוסף: גולדשטיין, סינסיטי. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ט ב'תתקנג.
יובא מ: igros-index · Kehot Publication Society · commercial · העותק השמור ב־RebbeHub