במענה על מכתבו מיום השלישי, בו כותב אשר עניני חסידות וחסידים נגעו ללבו, ושואל הוראות הדרך ללימוד החסידות ולהבנתה כאחד שנולד בה כו'.
והנה בודאי ידוע לו סיפור רז"ל אשר קבלת התורה היתה על ידי הקדמת נעשה לנשמע, אף שהתורה חכמה עמוקה היא, וכמה שכתוב כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, ובכל זה אפשרית קבלתה באופן האמור דוקא, זאת אומרת על ידי קבלת עול, וכן הוא בכל חלק מחלקי תורתנו ותורת החסידות בכלל זה כמובן.
כוונתי שאין לדרוש בתחלת הלימוד שתיכף יבין כל הדיוקים וכל הפרטים אשר בתורה זו ותבוא ההבנה מבלי יגיעה ומבלי קושי וכיו"ב, כי אין זו הדרך לתפיסת חכמה איזה שתהי', ועאכו"כ חכמת תורתנו, וגם זה מתבטא בפתגם רז"ל קצר וקולע, לא יגעת ומצאת אל תאמין, אף תיכף הודיעו ג"כ יגעת ולא מצאת אל תאמין, וזהו נותן הבטחה שבודאי ישיג מטרת הבנת תורה זו אם רק יתמסר ללימודה כדרוש, ועל יסוד הנ"ל, מובן שסדרי הלימוד תלוי בידיעותיו של הלומד ובכשרונותיו, ולכן יפגש עם זקני החסידים אשר בסמיכות לו, והם יורוהו בזה ע"י הנסיון שהי' להם במקרים דומים.
בטח ידוע לו מסניף צעירי אגודת חב"ד אשר בבני ברק, והפגישה עמהם בודאי תביא תועלת גם בענין האמור.
כמו בכל חלקי התורה שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה, גם בתורת החסידות, כן הוא אשר הלימוד צ"ל ע"מ לעשות, אבל גם זה לא בשמים היא ולא נפלאת היא ואין הדבר תלוי אלא ברצון.
יובא מ: igros-index · Kehot Publication Society · commercial · העותק השמור ב־RebbeHub